אילת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 164: שורה 164:
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}
 
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין
{{ערים בישראל}}
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אילת]]
[[קטגוריה:אילת]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

גרסה מ־14:03, 19 בנובמבר 2024

קהילת חב"ד

השליח הרב העכט וראש העיר אילת
עיר אילת
מדינה ארץ ישראל
מוסדות גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים
ראו גם
אישים באילת
השלוחים באילת עם הרב דוד לאו

אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת תש"ט, שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת תשי"ב והוכרזה כעיר בשנת תשי"ט. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת תש"פ מונה העיר 60,100 תושבים. בחודש חשוון תשע"ב אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'[1], הכיכר נבנתה ונחנכה.

השליחות באילת החלה על ידי שליח הרבי הרב ישראל גליצנשטיין, שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב יוסף הכט ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם בניין לבית ספר ומבנים לגני ילדים.

במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.

התחלת השליחות

בשנת תשל"ו, ביחידות נדירה הביע הרבי את רצונו בפני הרב ישראל גליצנשטיין לשולחו לאילת. הרבי התייחס לשליחות זו כפריצת דרך למוסד השליחות בארץ הקודש והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.

בסוף חודש אלול בשנת תשל"ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף הצליח לפעול להגעתו של הרב יוסף הכט לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד הנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.

בשנת תשמ"ו, לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב שמעון אייזנבך יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

שלוחי הרבי כיום

חנוכת בית חב"ד 'משכן משה'. בתמונה: הרב יוסף הכט, הרב מענדי קליין, הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות'
השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט
  • הרב יוסף הכט - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.
  • הרב שמעון אייזנבך - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.
  • הרב שמואל מנחם קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.
  • הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.
  • הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
  • הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
  • הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.
  • הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.
  • הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.
  • הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.

בתי חב"ד אילת

בית חב"ד המרכזי

שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף

בשנת תשמ"ח חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ תשנ"ד.

במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:

  • משרדי בית חב"ד
  • בית כנסת המרכזי חב"ד אילת
  • ספריה תורנית לילדים
  • בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים
  • אולם אירועים ושמחות

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

בית חב"ד שחמון

בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.

בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.

בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:

  • בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.
  • אולם אירועים
  • ספרייה
  • מקווה טהרה

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.

בית כנסת חב"ד משכן משה

בשנת תשע"ו הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.

בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.

מוסדות חב"ד אילת

הרב יוסף הכט נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת

תלמוד תורה

תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש[2].

בית ספר

בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.

גני ילדים

בשנת תש"נ נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו. החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.

ישיבת חב"ד

ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים אילת

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

יחס נדיר מצד הרבי

יו"ט שני

במהלך סעודת ליל יום טוב שני של חג סוכות תשכ"ט[3] התייחס הרבי לישובים החדשים בארץ ישראל "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן שקידשו את החודש על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי יום טוב. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון הראגוצ'ובי בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח[4].

השליח הראשון לאילת הרב ישראל צבי גליצנשטיין שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג השבועות תשל"ו. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב[5]:

במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.

בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.

אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.

ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.

עוד ציין הרבי בין הדברים:

איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב

.

הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".

כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ביחידות, שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש[6].

בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין[7]:

לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).

כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.

גם בשנת תשמ"ה, כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת[8] לא הזכיר את ארץ הקודש.

יחס הרבי לשליחות באילת

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת תנש"א הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

באדר תנש"א נסע השליח הרב שמעון אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
'אביסל יידישקייט', מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות ובחסידות חב"ד. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. בכ' מנחם אב תשנ"ב הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

שלילת הקמת קריית חב"ד

בשנת תש"מ, בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.

קישורים חיצוניים

יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד' - דיווח ב
  2. תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד
  3. ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג
  4. ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א
  5. תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
  6. בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
  7. 'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126
  8. לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399