נעליים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 === ב[[עליה לרגל]] ===
 {{ציטוט|תוכן=מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב|מקור=[[שיר השירים]] ז, ב}}
-[[חכמינו זכרונם לברכה|רז"ל]] דורשים{{הערה|סוכה מט, ב. וש"נ.</ref> "מה יפו פעמותיהן של [[בני ישראל|ישראל]] בשעה ש[[עליה לרגל|עולין לרגל]], בת נדיב, בתו של [[אברהם אבינו]] שנקרא נדיב כו'".
+[[חכמינו זכרונם לברכה|רז"ל]] דורשים{{הערה|סוכה מט, ב. וש"נ.}} "מה יפו פעמותיהן של [[בני ישראל|ישראל]] בשעה ש[[עליה לרגל|עולין לרגל]], בת נדיב, בתו של [[אברהם אבינו]] שנקרא נדיב כו'".
 === [[מצות חליצה]] ===
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 === [[כבר היה לעולמים|בדומה ליציאת מצרים]] ===
-מה שהכתוב אומר "והדריך בנעלים" (שזהו בהוספה על מה שכתוב "בנהר יעברו ב[[רגל]]", "ברגל" סתם, ואילו כאן נתפרש גם ענין ה"נעלים"), הוא מהענינים שבהם משתווית ה[[גאולה|גאולה העתידה]] ל[[יציאת מצרים]] (כפי שלמדים ממה שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – כי זה על דרך מה שכתוב אודות [[יציאת מצרים]] "נעליכם ברגליכם"<ref name=":0">ש"פ תזריע תשכ"ה, תו"מ ע' 204 ואילך. וש"נ.</ref>.
+מה שהכתוב אומר "והדריך בנעלים" (שזהו בהוספה על מה שכתוב "בנהר יעברו ב[[רגל]]", "ברגל" סתם, ואילו כאן נתפרש גם ענין ה"נעלים"), הוא מהענינים שבהם משתווית ה[[גאולה|גאולה העתידה]] ל[[יציאת מצרים]] (כפי שלמדים ממה שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – כי זה על דרך מה שכתוב אודות [[יציאת מצרים]] "נעליכם ברגליכם"<ref name=":0">ש"פ תזריע תשכ"ה, תו"מ ע' 204 ואילך. וש"נ.}}.
 למרות שלעת"ל לא יצטרכו לשמירה מדברים המזיקים, וכמ"ש "לא ירעו ולא ישחיתו וגו'", מ"מ, יהיה הסדר של "והדריך בנעלים".
@@ שורה 71: / שורה 71: @@
 וכמו כן, מכיון שהעבודה למטה נעשית באמצעות לבוש הנעל דוקא, צריכה להיות השתתפות הנעל גם בענין השכר.
-ולכן נאמר ביעודי הגאולה "והדריך בנעלים" (אע"פ שאז לא יהי' צורך בלבוש הנעל לצורך שמירה והגנה) – כי, מצד שלימות הגאולה בהכרח שבענין השכר תהיה גם השתתפות ה"נעלים", שעל ידם דוקא נעשית מעלת העבודה אצל הנשמה, שמצד עצמה לא היתה מגעת לכך{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ב, תו"מ ע' 346.</ref>.
+ולכן נאמר ביעודי הגאולה "והדריך בנעלים" (אע"פ שאז לא יהי' צורך בלבוש הנעל לצורך שמירה והגנה) – כי, מצד שלימות הגאולה בהכרח שבענין השכר תהיה גם השתתפות ה"נעלים", שעל ידם דוקא נעשית מעלת העבודה אצל הנשמה, שמצד עצמה לא היתה מגעת לכך{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ב, תו"מ ע' 346.}}.
 ==== ביאור ב' ====
-נוסף על פעולת ה"נעל" להגן על רגלו של לובש הנעל מענינים לא טובים שישנם במקום ההילוך, מצינו גם פעולת הנעל באופן הפכי – כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פק"י ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תרסג ואילך). וראה גם המשך והחרים תרל"א בסופו (סה"מ תרל"א ח"א ע' שסג). </ref> בנוגע למלאכים שנמשכים מבחי' נעל דשכינתא, שמצד גודל הפלאת מעלת גילוי השכינה, אי אפשר שתהי' התהוות המלאכים, ולכן יש צורך בלבוש הנעל, נעל דשכינתא, שענינו להעלים ולהסתיר את גילוי האור כו'.
+נוסף על פעולת ה"נעל" להגן על רגלו של לובש הנעל מענינים לא טובים שישנם במקום ההילוך, מצינו גם פעולת הנעל באופן הפכי – כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פק"י ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תרסג ואילך). וראה גם המשך והחרים תרל"א בסופו (סה"מ תרל"א ח"א ע' שסג). }} בנוגע למלאכים שנמשכים מבחי' נעל דשכינתא, שמצד גודל הפלאת מעלת גילוי השכינה, אי אפשר שתהי' התהוות המלאכים, ולכן יש צורך בלבוש הנעל, נעל דשכינתא, שענינו להעלים ולהסתיר את גילוי האור כו'.
-ומזה מובן, שיש גם פעולת הנעל באופן שעל ידה תוכל הארץ לקבל את ההשפעה הרוחנית של לובש הנעל, כי, מצד גודל מעלתה בתכלית הרוחנית, אין הארץ יכולה לקבל אותה אלא ע"י לבוש הנעל דוקא. וכידוע{{הערה|ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה רפ"ה (דרמ"צ ז, סע"ב). המשך תער"ב ח"ב ע' א'מג. וש"נ.</ref> בפירוש הבקשה "רצה והחליצנו" – שיהי' הענין דחליצת הנעל, ויומשך האור שלא ע"י לבוש הנעל.
+ומזה מובן, שיש גם פעולת הנעל באופן שעל ידה תוכל הארץ לקבל את ההשפעה הרוחנית של לובש הנעל, כי, מצד גודל מעלתה בתכלית הרוחנית, אין הארץ יכולה לקבל אותה אלא ע"י לבוש הנעל דוקא. וכידוע{{הערה|ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה רפ"ה (דרמ"צ ז, סע"ב). המשך תער"ב ח"ב ע' א'מג. וש"נ.}} בפירוש הבקשה "רצה והחליצנו" – שיהי' הענין דחליצת הנעל, ויומשך האור שלא ע"י לבוש הנעל.
 ועפ"ז יש לבאר הענין ד"והדריך בנעלים" – שזה מורה על גדלות מעלת בנ"י לעת"ל, שאפילו הרגל שלהם תהי' במעלה רוחנית גדולה יותר מקרקע הנהר שבו יהי' הנס ("והניף ידו גו' והכהו גו'"), עד כדי כך, שהליכתם תהי' באופן ד"והדריך '''בנעלים'''", כדי שלא תתבטל מציאות הנהר מצד גודל מעלת הרגל של בנ"י!
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 וענין זה קשור עם המנהג לילך "[[תהלוכה]]" לשמח יהודים בימי המועדים, ובפרט בשביעי ואחרון של פסח, שאז ישנו הענין שהארץ מבקשת שינעלו את הנעל, כדי שתוכל לקבל את אור הקדושה.
-וכשהולכים לשמח את היהודים השמחה צריכה להיות ניכרת לא רק בקוי הפנים, אלא גם בתחתית הגוף, עד לעקב שברגל, שעליו נועלים את הנעל{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ט, תו"מ ע' 117 ואילך.</ref>.
+וכשהולכים לשמח את היהודים השמחה צריכה להיות ניכרת לא רק בקוי הפנים, אלא גם בתחתית הגוף, עד לעקב שברגל, שעליו נועלים את הנעל{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ט, תו"מ ע' 117 ואילך.}}.
 ==== עבודה שקשורה עם נעל ====
-כיון שכל הענינים שבביאת המשיח תלויים ב[[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] כל זמן משך ה[[גלות]], הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענין ד"והדריך בנעלים", שתלוי ב[[נעליים#בעבודת האדם|עבודה הקשורה עם ענין הנעל]] – ב[[מדה כנגד מדה]]<ref name=":1">אחרון של פסח תשל"ג, תו"מ ע' 96 ואילך. וש"נ.</ref>.
+כיון שכל הענינים שבביאת המשיח תלויים ב[[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] כל זמן משך ה[[גלות]], הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענין ד"והדריך בנעלים", שתלוי ב[[נעליים#בעבודת האדם|עבודה הקשורה עם ענין הנעל]] – ב[[מדה כנגד מדה]]<ref name=":1">אחרון של פסח תשל"ג, תו"מ ע' 96 ואילך. וש"נ.}}.
 ==== הפסק בין הארץ לאדם ====
@@ שורה 176: / שורה 176: @@
 == סנדלרים מפורסמים ==
-* חנוך - חנוך היה תופר מנעלים, ומייחד יחודים על כל תפירה ותפירה{{הערה|עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאמר אכ"ח ח"ג סכ"ב. ועוד. ראה הביאור ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה מה יפו שה"ש מד, א.</ref>.
+* חנוך - חנוך היה תופר מנעלים, ומייחד יחודים על כל תפירה ותפירה{{הערה|עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאמר אכ"ח ח"ג סכ"ב. ועוד. ראה הביאור ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה מה יפו שה"ש מד, א.}}.
-* (יוסף - יוסף פותר חלומות, פותר אותיות תופר{{הערה|תו"א מקץ.</ref>.)
+* (יוסף - יוסף פותר חלומות, פותר אותיות תופר{{הערה|תו"א מקץ.}}.)
 * [[רבי יוחנן הסנדלר]].