עקשנות – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== בלשון הקודש== | == בלשון הקודש== | ||
{{ציטוט צף| | {{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}} | ||
בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהילים יח, כז.}}. | בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהילים יח, כז.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==במשמעות החיובית== | ==במשמעות החיובית== | ||
{{ציטוט צף| | {{ציטוט צף|ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה – כמו שנאמר "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו"|[[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א]]}} | ||
כבר בחז"ל דרשו את המשמעות של 'קשה עורף' למעליותא{{הערה|שמות רבה מב,ט: "והנה עם קשה עורף הוא' ... חצוף באומות – ישראל ... אתה סבור שהוא | כבר בחז"ל דרשו את המשמעות של 'קשה עורף' למעליותא{{הערה|שמות רבה מב,ט: "והנה עם קשה עורף הוא' ... חצוף באומות – ישראל ... אתה סבור שהוא | ||
לגנאי ואינו אלא לשבח".}}. בעוד וב[[מצח]] הוא הארת הרצון, העורף עומד לנגדו כיון שבעורף הוא תוקף הכח של הרצון כנגד המנגד אליו, שלא לסבול דבר המנגד לרצונו, ובעבודת השם הוא התוקף שלמעלה מהדעת שלא למרוד ברצונו יתברך{{הערה|תורה אור מגילת אסתר קכג, ב.}}. | לגנאי ואינו אלא לשבח".}}. בעוד וב[[מצח]] הוא הארת הרצון, העורף עומד לנגדו כיון שבעורף הוא תוקף הכח של הרצון כנגד המנגד אליו, שלא לסבול דבר המנגד לרצונו, ובעבודת השם הוא התוקף שלמעלה מהדעת שלא למרוד ברצונו יתברך{{הערה|תורה אור מגילת אסתר קכג, ב.}}. | ||