ישראל יודקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פתיח: הוא כהן)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]
[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]
'''ישראל הכהן יודקין''' ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]]) שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].
'''ישראל הכהן יודקין''' ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]])  
שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]]
נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב"ד]], והיה אחד מ-8 אחים.
נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב"ד]], והיה אחד מ-8 אחים.



גרסה מ־21:41, 6 באוגוסט 2024

סרן ישראל יודקין כחייל

ישראל הכהן יודקין (ה' סיון תשס"א - י"ד אייר תשפ"ד) שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. התפרסם בזכות הכיתוב הי"ד על מצבתו.

תולדות חיים

ישראל בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב מנחם מענדל גלוכובסקי

נולד בערב חג השבועות תשס"א בכפר חב"ד לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד, והיה אחד מ-8 אחים.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים מאור מנחם ברחובות.

לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים ברצועת עזה.

בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני), נרצח מירי צלף.

הי"ד

המצבה לאחר הסאגה

ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.

משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד[1].

בחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.

המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה[2] והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים