ניגונים שנוגנו לפני הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 53: | שורה 53: | ||
* [[יוצר מידו]] | * [[יוצר מידו]] | ||
בשנת ? | בשנת ? | ||
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם: | במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם: | ||
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]" | *"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]" | ||
גרסה מ־14:07, 26 ביולי 2024
ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו בניגוני חסידות חב"ד, נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת הרבי. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים.
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים החבד"י.
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם[1].
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה, ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח[2].
זמרת הארץ
במהלך השנים, נהג הרבי פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"[3], וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.
בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי מביקורם בארץ הקודש, ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי נחמן מברסלב בדבר "זמרת הארץ"[4], שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'[5].
רשימת הניגונים
רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי על-פי סדר השנים:
- עזרני א-ל חי - תשי"ג. (על ידי הרב ניסן פינסון, שליח הרבי במרוקו).
- שמרו שבתותי - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- זמן קדוש - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- הרבי שלנו - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול תשט"ז.
- האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען - שמחת תורה תשי"ז.
- אימתי קא אתי מר - שמחת תורה תשי"ז.
- והריקותי לכם ברכה - חג השבועות תש"כ.
- מפי א-ל יבורך ישראל (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, תשכ"א.
- מי ארמיא אדמורא - י"ט כסלו, תשכ"א, י"ב תמוז תשל"ה.
- ימים על ימי מלך תוסיף - קיץ תשכ"א[6].
- כד יתבין ישראל - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי תשכ"ב.
- פארט א אידעלע - חג הסוכות תשכ"ב.
- הושיעה את עמך - ערב ראש השנה, כ"ט אלול תשכ"ב.
- בך בטחו אבותינו - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן תשכ"ח.
- אדון הסליחות (א) - 'כוס של ברכה', תשרי תשכ"ט. (על ידי הרב ניסן פינסון).
- אנא עבדא - חג השבועות תשכ"ט.
- אדון הסליחות (ב) - יוצאי גרוזיה תשל"א.
- זע רעקאיו ('טשומאטשאק') - תשרי תשל"ב.
- ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו - שיר ברוסית - מוצאי שבת בראשית תשל"ב.
- עך טי ז'מלאק - תשרי תשל"ב.
- קול ששון וקול שמחה - יוצאי גרוזיה, י' שבט תשל"ב.
- אִי ווָאדיֶע - י' שבט תשל"ב.
- אתם שלום - יום ב' דראש השנה תשל"ג.
- האדרת והאמונה (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - שמיני עצרת תשל"ד.
- יגדל אלוקים חי וישתבח - פורים תשל"ט.
- המבדיל בין קודש לחול - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית תשל"ט.
- שמעו שמעו רבותיי - כוס של ברכה מוצאי שמחת תורה תשמ"א.
- אין אדיר כה' - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי תשמ"א.
- ווי וואנט משיח נאו - כינוס לילדי צבאות ה', כ"ח תשרי תשמ"א.
- שיבנה בית המקדש - כינוס לילדי צבאות ה', ל"ג בעומר תשמ"ב.
- ניגון ויהי בישורון מלך - שבת-קודש פרשת האזינו, תשמ"ה.
- ישוב חב"ד בירושלים - מוצאי חג השבועות תשמ"ז[7].
- הרבי שליט"א.. אוהבים אותך כולם - שמחת תורה תשמ"ח.
- "צוה ישועות יעקב"
- בר יוחאי נמשחת אשריך - ל"ג בעומר תש"נ.
בשנת ?
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
- "Wake up Yidden"
- ניגון לרב טברסקי - "To Love a Fellow Jew"
- "Just One Shabbos"
- אוי רבי (שיר)
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לדוגמה: בהתוועדות י"ט כסלו תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון מי ארמיא אדמורא. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני
- ↑ אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח
- ↑ הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון
- ↑ קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.
- ↑ ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
- ↑ החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.
- ↑ וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"
