שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות

גרסה מ־10:27, 25 במאי 2010

שלמה קרליבך (תרפ"ה - תשנ"ה) הי' מנהיג דתי ששקירב אלפים. בצעירותו התקרב לחב"ד ולאחר שהרבי סילקו החל להנהיג תנועה משלו.

ביוגרפיה

שלמה קרליבך נולד, בברלין, גרמניה בתרפ"ה, לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית. לאחר עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שבאוסטריה, הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק. שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, ובאוניברסיטת קולומביה. ר' שלמה נחשב לעילוי יוצא דופן ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים.

באותה תקופה התקרב לחסידות חב"ד יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ע"התבנית:הערת שוליים, ואל אדמו"ר הריי"צ, וחתנו הרבי. בשנים תש"י עד תשי"ג נשלח ע"י הרבי למרכזים יהודיים ברחבי ארצות הברית כדי לקרב את הנוער אל הדת.^[1]

בשנים הראשונות להכתרת הרבי אף שימש כחוזר על שיחות הרבי.

במשך השנים עקב דרכו העצמאית ואי התבטלותו לאדמו"רי חב"ד סטה אט אט מהדרך. באותה תקופה הוקע מהציבור החרדי, בהוראת גדולי ישראל. אך למרות דרכו השלילית, כאשר בניגוד להוראת גדולי ישראל והופיע באירועים מעורבים, לחץ ידי נשים - בניגוד להלכה, לא נודה לגמרי מחב"ד, כשם שפורקי עול אחרים לא נודו בחב"ד, על פי הכלל הידוע ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, אך דרכו מושללת לגמרי.

קרליבך עצמו סיפר כי שלמה בא לרבי וסיפר לרבי כי בסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות הפגיעה בה היא חוזרת בו ושוב לא תתקרב ליהדות.

הרבי הגיב לשמע הסיפור, כי כתוב במשנה "אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". רואים מכך, כי אין לקרב את התורה אל הבריות, על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות לתורה; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב אותם אל התורהתבנית:הערת שוליים.

בשנות הנו"נים עבר שלמה בחלוקת דולרים הרבי התעלם ממנו. אחרי כן קרא לו הרבי ואמר: כאשר רואים את השני טובע, יש להצילו, אבל לא על ידי טביעה^[^{דרוש מקור]}.

בכתב יד מהרבי לאחד ששאלו עם קשור לקרליבך השיב הרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"^[^{דרוש מקור]}.

פעם דיבר הרה"ח ר' יחזקאל דערען עם הרבנית חנה, ובתוך השיחה, הזכיר גם את שלמה קרליבך. לזה הגיבה הרבנית, כסימן לשנות השיחה (והתוכן): "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמ"נ מיין זון". [בתרגום חפשי: איש שגרם עגמ"נ לבני].^[2]

לפעמים כשהי' מגיע לסינסינטי להופעה והי' נאלץ להשאר לשהות בשבת בבית מלון (ללא מנין) הי' מגיע בערב שבת לבית חב"ד ומלוה ספרים. תמיד הי' זה ספרי חסידות ולרוב הי' זה אחד מספרים של הרבי, כמו ספר המאמרים, ולקוטי שיחות.^[3]

יש אומרים כי מת מתוך תשובה מספרים כי שלמה ביקר בארה"ב לפני נסיעתו האחרונה לארץ ישראל, אז מת בעודו על המטוס. שלמה הלך למגדניה לקנות אוכל, שם פגש יהודי חסידי. כאשר ביקש ללחוץ את ידי היהודי, נענה היהודי כי אינו לוחץ ידיו של יהודי העובר על השולחן ערוך בפרהסיה. שלמה לקח את הדברים ללבו, ושהה מספר דקות בהרהורי תשובה. לאחר מכן ניגש ליהודי ואמר לו כי אכן הבין כי דרכו קלוקלת, ומקבל על עצמו לחזור בתשובה. שלמה נסע לארץ ישראל, ונפטר מהתקפת לב בעודו על המטוס.

על מצבתו נכתב "תלמיד מובהק לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש".

מתלמידיו שהתקרבו לחב"ד

ר' רפאל חירותי

אסי שפיגל

לקריאה נוספת

רפאל חירותי, הדרך אל החירות האמיתית, נחלת הר חב"ד, מספר מהדורות בין השנים תשמ"ו - תשס"ח.

הערות שוליים

^ עד כאן לקוח מהויקפידיה העברית.
^ [1]
^ מפי שליח הרבי לסינסינטי, הרב שלום בער קלמנסון.

[1] עד כאן לקוח מהויקפידיה העברית.

[2] [1]

[3] מפי שליח הרבי לסינסינטי, הרב שלום בער קלמנסון.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 שלמה קרליבך נולד, ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית. לאחר עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]]. שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, ובאוניברסיטת קולומביה. ר' שלמה נחשב לעילוי יוצא דופן ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]].
-באותה תקופה התקרב לחסידות [[חב"ד]] יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ע"ה{{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר כי כאשר הגיעו האחים לאדמו"ר הריי"צ אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שהגיעו ל[[חסיודת]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני (שלמה) תהי' זו ברכה לבטלה...}}, ואל [[אדמו"ר הריי"צ]], וחתנו [[הרבי]]. בשנים [[תש"י]] עד [[תשי"ג]] נשלח ע"י הרבי למרכזים יהודיים ברחבי [[ארצות הברית]] כדי לקרב את הנוער אל הדת.<REF>עד כאן לקוח מהויקפידיה העברית.</REF>
+באותה תקופה התקרב לחסידות [[חב"ד]] יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ע"ה{{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר כי כאשר הגיעו האחים לאדמו"ר הריי"צ אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שהגיעו ל[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני (שלמה) תהי' זו ברכה לבטלה...}}, ואל [[אדמו"ר הריי"צ]], וחתנו [[הרבי]]. בשנים [[תש"י]] עד [[תשי"ג]] נשלח ע"י הרבי למרכזים יהודיים ברחבי [[ארצות הברית]] כדי לקרב את הנוער אל הדת.<REF>עד כאן לקוח מהויקפידיה העברית.</REF>
 בשנים הראשונות להכתרת [[הרבי]] אף שימש כ[[חוזר]] על [[שיחות]] הרבי.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 במשך השנים עקב דרכו העצמאית ואי התבטלותו לאדמו"רי [[חב"ד]] סטה אט אט מהדרך. באותה תקופה הוקע מהציבור החרדי, בהוראת גדולי ישראל. אך למרות דרכו השלילית, כאשר בניגוד להוראת גדולי ישראל והופיע באירועים מעורבים, לחץ ידי נשים - בניגוד להלכה, לא נודה לגמרי מ[[חב"ד]], כשם שפורקי עול אחרים לא נודו ב[[חב"ד]], על פי הכלל הידוע ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, אך דרכו מושללת לגמרי.
-מספרים כי שלמה בא לרבי וסיפר לרבי כי בסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות הפגיעה בה היא חוזרת בו ושוב לא תתקרב ליהדות.
+קרליבך עצמו סיפר כי שלמה בא לרבי וסיפר לרבי כי בסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות הפגיעה בה היא חוזרת בו ושוב לא תתקרב ליהדות.
-[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, כי כתוב ב[[משנה]] "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''.
+[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, כי כתוב ב[[משנה]] "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''{{הערת שוליים|קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...}}.
-שלמה הגיב כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...
 בשנות הנו"נים עבר שלמה ב[[חלוקת דולרים]] הרבי התעלם ממנו. אחרי כן קרא לו הרבי ואמר: כאשר רואים את השני טובע, יש להצילו, אבל לא על ידי טביעה{{מקור}}.