אברהם בן ציון מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם בן ציון מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית]]
[[קובץ:אברהם בן ציון מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית]]
הרב '''אברהם בן ציון מייזליש''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] – [[י"ג טבת]] [[תשע"ה]]), (דור שביעי ל[[רבי משה איסרליש|רמ"א]]) היה חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
הרב '''אברהם בן ציון מייזליש''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] – [[י"ג טבת]] [[תשע"ה]]), (דור שביעי ל[[רבי משה איסרליש|רמ"א]]) היה חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].


שורה 5: שורה 5:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:מייזליש2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מייזליש אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:מייזליש2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש אצל [[הרבי]]]]
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].



גרסה אחרונה מ־13:41, 19 ביולי 2024

הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית

הרב אברהם בן ציון מייזליש (כ"ז תשרי תרצ"גי"ג טבת תשע"ה), (דור שביעי לרמ"א) היה חבר בועד הרוחני של כפר חב"ד, חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

כמו כן כיהן במשך תקופה בתור משפיע בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מייזליש אצל הרבי

נולד בארץ הקודש בכ"ז תשרי תרצ"ג להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' משה מייזליש, מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן.

בילדותו גדל בשכונת גאולה בירושלים, שרד את מלחמת העצמאות בניסים גדולים, לאחר הקמת המדינה, היה מ"הפעילים" ופעל במסירות נפש למען עולי תימן ואף נתפס בעת שחדר למבצע בראש העין כדי לרשום ילדים למוסדות חינוך. לאחר מכן הצטרף לקבוצה אשר פעלה במחתרת להפוך את המדינה למדינת הלכה ונעצר יחד עם הרב מרדכי אליהו והרב יעקב זלמן בלוי בעת שניסו לפוצץ את ישיבת הממשלה על חוק גיוס בנות לצה"ל.

לאחר שנשתחרר נכנס ללמוד בישיבה בלוד אצל ר' שלמה חיים קסלמן.

בשנת תשט"ו נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של כפר חב"ד בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ח.

בכ"ה אדר א' תשי"ז נשא את רעייתו אסתר, בתו של המשפיע החסידי הרב יהושע מרדכי ליפקין.

בשדה החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מייזליש בהתוועדות בישיבה בראשון לציון

לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובימי מלחמת יום כיפור נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של הרבי בהם.

בשנת תשל"ו ייסד את מכון ליובאוויטש שעל ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

כיהן כחבר בועד הרוחני של כפר חב"ד.

גם לאחרי ג' תמוז המשיך בפרסום האמונה בנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח שליט"א, ואף השתתף בכינוסים שארגן הרב זמרוני ציק מיד לאחרי ג' תמוז שעודדו קו זה.

בשנת הלימודים תשע"א מונה למשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. היה משפיע של שיעור ג' בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה. המשיך במסירת השיעורים עד לחודש חשון תשע"ה אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.

בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו. במהלך האירוע הכריז בנו על מבצע לימוד המאמר 'לא תהיה משכלה', בו היה לר' אברהם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
קאך מיוחד, הובטח לכל נבחן סט ספרי חסידות.

במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה לחודש תשרי לחצרות קדשנו 770, והקפיד על נסיעה זו מאז הצ'רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את הפ"נ הכללי של חסידי חב"ד מכל העולם לרבי.

נפטר במוצאי שבת, ליל י"ג טבת ה'תשע"ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב"ד ועברה דרך בית הכנסת 'בית מנחם' התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד תחת ממטרים עזים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבות אודותיו
הרב מייזליש מספר על חוויותיו מנסיעת הצ'רטר הראשונה לרבי
וידאו ותמונות