בית חיינו (גיליון): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 36: | שורה 36: | ||
כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: {{ציטוטון|כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט}}. | כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: {{ציטוטון|כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט}}. | ||
גרסה מ־22:17, 15 באפריל 2024
בית חיינו הינו יומן מפרי עטם של תלמידי התמימים ששהו בחצרות קודשנו - 770, במטרה לתעד את הנהגותיו הקדושות של הרבי ולדווח על הנעשה ב-770. הגיליון יצא לאור במשך השנים, והתמסד ויצא לאור בקביעות ובתפוצה רחבה בין השנים תשמ"ט - תשנ"ב.
רקע
במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות "בית חיינו" מפרי עטם של תלמידי התמימים ששהו בחצרות קודשנו. גיליונות אלו שהיו מופקים על ידי בחורים צעירים לא הוצאו לאור בקביעות ובהפצה רחבה במידה מספקת.
מתחילת חודש אב תשמ"ט החלו גליונות "בית חיינו" לצאת לאור בקביעות, כשאת ההדפסה וההפצה נוטל על עצמו הרב יצחק זאב ברנדלר ששימש אז כאיש חינוך במוסדות 'אור שמחה' שבכפר חב"ד, ובמסגרת תפקידו הרגיש את החסר שקיים כשלא יכל להביא לחניכיו את המידע החי מד' אמותיו של הרבי. הרב ברנדלר פנה אל גיסו הרב ברוך מנחם כהנא שלמד אז ב-770 וכתב יומנים פרטיים, ויחד מיסדו את גליונות "בית חיינו". מאז החלו הגליונות לצאת בצורה מסודרת, כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ"ש והתמימים, בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד וחי.
יחסו של הרבי לגיליון
החל מגיליון מספר 2 ואילך, הוכנס דרך המזכירות אל הרבי באופן קבוע עותק אחד של הגיליון. בתחילה הוכנס הגיליון בלי צירוף מידע על המוציאים לאור או בקשת ברכה וכדומה, והוא לא זכה לתגובה מהרבי. כעבור זמן מה כשההוצאות תפחו, שקל בדעתו הרב ברנדלר על הפסקת ההוצאה לאור, עד שההחלטה על כך נתקבלה כבר בליבו. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב-770 באותם ימים, שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. הלה ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב לרבי לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון ולבקש את ברכתו הקדושה להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק בו אף ציין את ההתעוררות הגדולה שהגליון פעל בקרב התמימים ואנ"ש, כשבפתק לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות, ובטח לא על המחשבה להפסיק את הוצאת הגיליון - לה כלל לא היה מודע. על פתק זה לא נתקבל מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר לאחר הכנסת גיליון מס' 17 כבכל שבוע, כתב הרבי מענה בט"ז כסלו תש"נ על גבי הגליון עצמו: "נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו'. אזכיר על הציון."
גילוי רוח הקודש מפעים זה, גנז את תוכנית הסגירה ולמרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוות את "בית חיינו" בכל שנות קיומו, הוא המשיך לצאת באופן קבוע. חלקו השני של המענה - "כל המפרט הרי זה משובח וכו'" היכה אז גלים בין אנ"ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון "בית חיינו" הייתה תיעוד הנהגותיו הקדושות של הרבי. לאחר מענה זה ביקש המזכיר הרב לייבל גרונר מהמערכת להכניס מעתה ואילך שני עותקים מהגליון[1]. מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לגליון כשמאז זכתה מערכתו בשפע של עידודים וברכות. מספר ימים בלבד לאחר מכן, בכ"א כסלו תש"נ ענה הרבי למערכת:
"תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון."
בחציו הראשון של חודש טבת תש"נ יצא מענה נוסף למערכת:
"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה וכו'. אזכיר על הציון."
בכ"ה אדר תנש"א ירד הרבי לשלושת התפילות בביתו כשבסידורו גליון בית חיינו[2]. בקריאת התורה בשחרית אף הביט הרבי על כריכת הגליון בה התנוססה תמונתו הקדושה. גם לתפילת שחרית שלמחרת, כ"ו אדר, ירד הרבי כשמסידורו מבצבץ הגליון. בסיום התפילה כשנפנה הרבי לסגור את סידורו שוב הביט בשער השבועון.
ביום שני כ' בחשוון תשנ"ב יצא הרבי לאוהל בשעת צהריים כשבידו הקדושה גליון "בית חיינו" האחרון (גליון מס' 111) מתחתיו קונטרס בית רבינו שבבבל (שיצא לאור מוגה באותו עת) ומעטפה.
מערכת הגיליון
העורך - הרב יצחק זאב ברנדלר שאף נטל על עצמו את האחריות למימון הפרוייקט. גיסו ברוך כהנא היה הכתב שהביא את הידיעות.
עם השנים התווספו והתחלפו במערכת תמימים ששימשו כחברי מערכת ומהם:
אלישיב קפלון, ברוך סלונים, מנחם מענדל דונין, שלום מישולובין, עוזי קפלון, נחמיה קפלון, לוי הענדל, ישראל אלפנביין, חיים אליעזר אשכנזי, משה הבר, ועוד.
סדרת הספרים "בית חיינו"
בשנת תשס"ז הוציא מכון מלכות שבתפארת את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים), באישורו של הרב ברנדלר ובשנת תשע"ז הודפסו במהדורה חדשה.
כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: "כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט".
- ↑ יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש"נ: בי"ז מנחם אב תש"נ ניגש הריל"ג לר' יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770, וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו'". הריל"ג ביקש ממנו להכניס אליו אח"כ שני עותקים מהנ"ל.
- ↑ מספר 117.