דער וועלט איז א שמאלער בריק: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד. | הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד. | ||
== | ==אודות הניגון== | ||
מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".}}. | מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".}}. | ||
בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא '''לפחד''' כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא '''להתפחד'''', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד. | |||
דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב"ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים. | |||
הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. | הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]]. | ||
הלחן | לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן. | ||
לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת". | |||
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
גרסה מ־05:00, 13 באוקטובר 2023
הניגון אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק, הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד.
אודות הניגון
מילות הניגון, הם התרגום באידיש של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' נחמן מברסלב[1].
בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא לפחד כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא להתפחד', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד.
דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב"ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים.
הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' משה רובין ממונטריאול. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' דוד הורביץ, וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' אברהם פריד.
לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.
לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת".
מילות הניגון
אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק
אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!
תרגום
העולם הוא גשר צר
והעיקר לא לפחד!
קישורים חיצוניים
- להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון (בדקה 4:08) מתוך אלבום "יענקל יענקל" מאת הזמר החסידי ר' אברהם פריד
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".