ברכת שהחיינו

ברכת שהחיינו
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה לקב"ה הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות.

מקור הברכה

הברכה מוזכרת לראשונה במסכת ברכות "בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר ברוך שהחינו".

הגמרא מביאה ברייתא אודות כך: "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב". כלומר שברכת שהחיינו היא על טובה הבאה לאדם לבדו, כמו אדם שקיבל ירושה ואין עוד יורשים מלבדו. אך טובה הבאה לאדם ויש עמו שותף בדבר מברך "ברוך אתה.. הטוב והמטיב".

וכן נפסק להלכה ש"כל שמחת לבב הבאה לאדם מטובת עולם הזה חייב לברך עליה ואם אין עמו שותף בטובה מברך שהחיינו ואם יש עמו שותף בטובה מברך הטוב והמטיב".

זמני הברכה

ברכת שהחיינו נאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות:

1. על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן.
2. על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת הקידוש (וביום הכיפורים בסיום תפילת כל נדרי), הנשים והבנות בזמן הדלקת הנרות.
3. על קיום מצוה ש"הזמן גרמא" בפעם הראשונה בשנה: תקיעת שופר, נטילת לולב, הדלקת נר חנוכה וקריאת המגילה בפורים.

ניקוד המילה לזמן

בסידור אדמו"ר הזקן מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים החסידים ו"וכמדומה ברור" ששמע את הרבי הריי"ץ אומר כך. בהמשך האגרת מציע הרבי אפשרות להסבר דקדוקי לניקוד זה, כדלהלן:

"במ"ש [במה שכתב] אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל אנ"ש, וכמדומה ברור שכן שמעתי אומר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג [לכבוד הדרת גאונו] איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ [גם כן] במכתבו, הנה בד"א [בדרך אפשר] שצריך להיות בפת"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא ה"א הידיעה הרי הלמ"ד יכול להיות בחיריק גם ע"פ [על פי] דקדוק, אלא שבכ"ז [שבכל זאת], הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע [שלעת עתה] לא מצאתיו".

באגרת נוספת כותב הרבי לגבי ניקוד זה: "הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע"}

עניינים נוספים

בתקיעת שופר ביום השני של ראש השנה ילבש הבעל תוקע בגד חדש ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו. הרבי כשהיה בעל תוקע ביום ב' דראש השנה שם מטפחת לבנה חדשה לצווארו וכך בירך שהחיינו.

ביום טוב שני של גלויות יש לברך ברכת שהחיינו בקידוש על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה.

בשביעי של פסח ובאחרון של פסח אין מברכים שהחיינו. אדמו"ר הצמח צדק ביאר זאת כי ימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו.

נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר. וכן אין מברכים בימי בין המצרים אפילו בשבת.

אדמו"ר הריי"צ אמר שבאמירת ברכת שהחיינו בקידוש של שמחת תורה יש לכוון על התורה. הרבי ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה.

חסידים שנוסעים לרבי, בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ליחידות.

קישורים חיצוניים

• תגית: ברכת שהחיינו באתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד