שניאור זלמן לישנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ג]]. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. בשנת תשס"ד נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770. | נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ג]]. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. בשנת תשס"ד נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770. | ||
בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, | בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת [[יוסף יצחק זלמנוב]]. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=38500 הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}}}. | לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=38500 הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}}}. | ||
גרסה מ־20:32, 19 באוגוסט 2023
הרב שניאור זלמן לישנר (יליד שנת תשמ"ג, 1983), הוא משגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד.
תולדות חיים
נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, בירושלים בשנת תשמ"ג. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק. בשנת תשס"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770.
בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת יוסף יצחק זלמנוב. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.
לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי[1]. לאחר שנים אחדות עבר להתגורר באריאל, ושימש כשליח מטעם חב"ד בקמפוס באוניברסיטה בעיר[2].
לאחר מספר שנים קבע את מושבו בעיר אלעד, והתחיל לשמש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד. בנוסף אחראי הרב לישנר על פעולות להפצת החסידות מטעם הישיבה בעיר.
בקיץ תשפ"א הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך[3].
הערות שוליים
- ↑ הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה
(הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ הרב לישנר בפעילות באריאל (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"
