וביום שמחתכם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ניגון '''וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם''' הוא [[ניגון]] שניגנו ב-[[770]] במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], כש[[הרבי]] [[כוס של ברכה|חילק כוס של ברכה]]. ואז הרבי הורה לחזן הרה"ח ר' [[משה טלישבסקי]] להוסיף את המילים "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון. מאז הרבי ביקש פעמים רבות שינגנו ניגון זה באומרו ש"על ידי זה מתבטא הענין של 'ביום שמחתכם' באופן של ניגון"{{מקור}}. מילות הניגון הם:
ניגון '''וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם''' הוא [[ניגון]] שניגנו ב-[[770]] במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], כש[[הרבי]] [[כוס של ברכה|חילק כוס של ברכה]]. ואז הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להוסיף את המילים "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון. מאז הרבי ביקש פעמים רבות שינגנו ניגון זה באומרו ש"על ידי זה מתבטא הענין של 'ביום שמחתכם' באופן של ניגון"{{מקור}}. מילות הניגון הם:


{{ציטוט|תוכן=וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְ[[ראש חודש|רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם]], וּתְקַעְתֶּם בַּ[[חצוצרות המקדש|חֲצֹצְרֹת]] עַל [[קרבן עולה|עֹלֹתֵיכֶם]] וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹקֵיכֶם|מרכאות=כן|מקור= פרשת בהעלותך פרק י', פסוק י'}}
{{ציטוט|תוכן=וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְ[[ראש חודש|רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם]], וּתְקַעְתֶּם בַּ[[חצוצרות המקדש|חֲצֹצְרֹת]] עַל [[קרבן עולה|עֹלֹתֵיכֶם]] וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹקֵיכֶם|מרכאות=כן|מקור= פרשת בהעלותך פרק י', פסוק י'}}
שורה 9: שורה 9:
===משמעות מילות הניגון===
===משמעות מילות הניגון===
בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא ב[[גימטריא]] גם ביום ה[[שבת]]. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות [[ו|וי"ו]] כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד [[חג הפסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכפורים]], [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]].
בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא ב[[גימטריא]] גם ביום ה[[שבת]]. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות [[ו|וי"ו]] כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד [[חג הפסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכפורים]], [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]].
 
החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.
החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* הניגון וביום שמחתכם להורדה או {{תבנית:ק.שמע|קובץ=U-Veyom-Simchaschem.mp3}}
* הניגון וביום שמחתכם להורדה או {{תבנית:ק.שמע|קובץ=U-Veyom-Simchaschem.mp3}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZlh0a2s4b3hIY2s/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZlh0a2s4b3hIY2s/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1441967 שירת 'וביום שמחתכם' אצל הרבי] אתר chabad.org {{וידאו}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1441967 שירת 'וביום שמחתכם' אצל הרבי] אתר chabad.org {{וידאו}}



גרסה מ־18:04, 13 ביולי 2023

ניגון וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם הוא ניגון שניגנו ב-770 במוצאי ראש השנה תש"מ, כשהרבי חילק כוס של ברכה. ואז הרבי הורה לחזן ר' משה טלישבסקי להוסיף את המילים "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון. מאז הרבי ביקש פעמים רבות שינגנו ניגון זה באומרו ש"על ידי זה מתבטא הענין של 'ביום שמחתכם' באופן של ניגון"[דרוש מקור]. מילות הניגון הם:

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹקֵיכֶם

פרשת בהעלותך פרק י', פסוק י'

בנוסף, בקהילות חב"ד רבות נהוג לעיתים לשיר ניגון זה על המילים "שים שלום" שבחזרת הש"ץ בשבתות ובמועדים.

ניגון זה הוא ניגון קכ"ט בספר הניגונים.

משמעות מילות הניגון

בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא בגימטריא גם ביום השבת. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות וי"ו כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד חג הפסח, שבועות, ראש השנה, יום הכפורים, סוכות ושמיני עצרת.

החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.

קישורים חיצוניים


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון