התעבות האורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מקור המושג הוא דברי [[האריז"ל]] בספר '[[עץ חיים]]'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת ה[[אור|אורות]] למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת ה[[כלים]] היה ב[[כח]] אף כי לא היה ב[[פועל]] בתוך ה[[אור]], כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי‏ כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת הוא, הן לביאור <ref>ראה תרסו ד"ה אדם כי יקריב.</ref> ש[[אורות פשוטים]] והן לביאור שגם באורות עצמם יש עשר ספירות ו[[אורות מצויירים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/34/index.htm המשך תער"ב חלק שני שביעי של פסח עמוד תתקלט].}}.