מנחם נחום מצ'רנוביל – הבדלי גרסאות

לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]].

על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מעזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]]</ref>

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב<REF>ספר [[היום יום]]</REF>: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".