3,489
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת ויגש]], [[יעקב אבינו]] וכל בני משפחתו - [[שנים עשר השבטים]], יורדים למצרים. | '''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת ויגש]], [[יעקב אבינו]] וכל בני משפחתו - [[שנים עשר השבטים]], יורדים למצרים. | ||
*'''ראשון''' - ימיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו [[יוסף]] ומבקש ממנו להשבע שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו ואיתו שני בניו - [[מנשה]] ו[[אפרים]] - המגיעים לקבל ברכה מיעקב. | *'''ראשון''' - ימיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו [[יוסף הצדיק|יוסף]] ומבקש ממנו להשבע שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו ואיתו שני בניו - [[מנשה]] ו[[אפרים]] - המגיעים לקבל ברכה מיעקב. | ||
*'''שני''' - יעקב אומר כי הוא לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף. יעקב מברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם). | *'''שני''' - יעקב אומר כי הוא לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף. יעקב מברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם). | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
*'''רביעי''' - יעקב קורא לבניו על מנת לגלות להם מתי [[משיח]] יגיע, אך [[רוח הקודש]] נסתלקה ממנו ובמקום הסדו הוא מברך אותם. כל שבט זוכה לברכה: [[ראובן]] - בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למקום שנתו של אביו. [[שמעון]] ו[[לוי]] - אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים. [[יהודה]] - מלוכה, משיח, ושפע של [[יין]] וחלב בחלקו. [[זבולון]] - תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה). [[יששכר]] - [[לימוד התורה]] (משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין). [[דן]] - שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים). | *'''רביעי''' - יעקב קורא לבניו על מנת לגלות להם מתי [[משיח]] יגיע, אך [[רוח הקודש]] נסתלקה ממנו ובמקום הסדו הוא מברך אותם. כל שבט זוכה לברכה: [[ראובן]] - בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למקום שנתו של אביו. [[שמעון]] ו[[לוי]] - אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים. [[יהודה]] - מלוכה, משיח, ושפע של [[יין]] וחלב בחלקו. [[זבולון]] - תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה). [[יששכר]] - [[לימוד התורה]] (משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין). [[דן]] - שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים). | ||
*'''חמישי''' - המשך הברכות: [[גד]] - חוזק. [[רש"י]] מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ. [[אשר]] - שפע של [[שמן]] זית בנחלתו. [[נפתלי]] - פרי יפה ומילים יפות. | *'''חמישי''' - המשך הברכות: [[גד]] - חוזק. [[רש"י]] מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ. [[אשר]] - שפע של [[שמן]] זית בנחלתו. [[נפתלי]] - פרי יפה ומילים יפות. יוסף - סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו. | ||
*'''שישי''' - הברכה האחרונה לשבט [[בנימין]] - [[שאול]] שנלחם נגד מואב ואדום, ו[[מרדכי]] ו[[אסתר]] שעמדו לישראל בזמן [[אחשורוש]]. יעקב אומר שהוא עומד למות בקרוב, והוא מבקש מהם לקבור אותו במערת המכפלה, אותה קנה אברהם (כמסופר בפרשת [[חיי שרה]]). יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק). לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה. בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני. | *'''שישי''' - הברכה האחרונה לשבט [[בנימין]] - [[שאול]] שנלחם נגד מואב ואדום, ו[[מרדכי]] ו[[אסתר]] שעמדו לישראל בזמן [[אחשורוש]]. יעקב אומר שהוא עומד למות בקרוב, והוא מבקש מהם לקבור אותו במערת המכפלה, אותה קנה אברהם (כמסופר בפרשת [[חיי שרה]]). יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק). לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה. בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני. | ||