העדה החרדית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב [[משה שטרנבוך]]. | ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב [[משה שטרנבוך]]. | ||
==הכשר העדה החרדית== | |||
הכשר [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] הינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשבת לכשרות מהודרת ביותר הראויה לסמוך עליה. | הכשר [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] הינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשבת לכשרות מהודרת ביותר הראויה לסמוך עליה. | ||
גרסה מ־20:40, 15 ביוני 2022
העדה החרדית הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן בירושלים מאז שנת תר"פ.
הקמתה
העדה הוקמה לאחר שחלק מהאשכנזים בהנהגת הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין, לא קיבלו את כהונתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב ראשי, עקב דעותיו הציוניות, שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם רבותינו נשיאינו, והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה.
ייחסה עם חב"ד
מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.
הגאון הרב אברהם חיים נאה היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב יוסף חיים זוננפלד והגאב"ד הרב יוסף צבי דושינסקי.
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.
ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב יוסף חיים זוננפלד, היו בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ. הרב יעקב יצחק ווייס גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם הרבי, וכן הרב מאיר ברנדסדורפר חבר הבד"ץ.
גאב"ד העדה החרדית כיום, הוא הרב יצחק טוביה ווייס אשר קשור עם חב"ד זה עשרות שנים, ואף זכה עבור אצל הרבי בחלוקת הדולרים האחרונה בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, וקיבל את ברכתו בברכת "יאריך ימים על ממלכתו"[1] ,שבכך רמז לו הרבי על התפקיד שיקבל כ12 שנים לאחר מכן בהנהגת ה'עדה החרדית'.[2]
ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב משה שטרנבוך.
הכשר העדה החרדית
הכשר העדה החרדית בירושלים הינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשבת לכשרות מהודרת ביותר הראויה לסמוך עליה.
באחת מחלוקת הדולרים עבר לפני הרבי משגיח בעדה החרדית וקיבל מהרבי ברכת הצלחה.
לקריאה נוספת
- ↑ הרב וייס היה גר באותה תקופה באנטוורפן שבבלגיה.
- ↑ מתוך הספר חד בדרא בעריכת שניאור זלמן רודרמן בפרק גדולי ישראל והרבי ובתמונות שם.