דוד בן זמרה (הרדב"ז): הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}. | הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}. | ||
הרבי באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם:{{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... | הרבי באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם:{{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178.}}. בהזדמנות נוספת הזכיר אותו הרבי בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], חלק ב', עמ' 4129.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־16:09, 27 באוקטובר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי דוד בן זמורה (מכונה גם רדב"ז) (ה'ר"מ - כ"א חשוון ה'של"ד) היה מראשי הקהילה היהודית במצרים, ובעל הספר "שו"ת רדב"ז".
תולדות חיים
נולד בספרד בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בצפת, ולאחר בירושלים. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג[1] בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שבמצרים ולאחר מכן לקהיר.
בקהיר התקבל לישיבתו של הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, ומונה לאב בין הדין במקום.
תוך זמן קצר תפס הרדב"ז את מקומו כאחד מחכמי יהדות מצרים ומגדולי הרבנים שם. הרדב"ז סירב להתפרנס מהרבנות, והתעסק במסחר. מבין תקנותיו החשובות היה: חישוב השנים על פי מניין בריאת העולם (ולא על פי מניין השטרות כפי שהיה מקובל עד אז), וחידוש התפילה בלחש, לאחר שהרמב"ם פסק שיש להתפלל בקול. בקהיר ניהל הרדב"ז ישיבה ממנה יצאו גדולי ישראל.
בשנת ה'שי"ג עבר לירושלים, שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר בכ"א חשוון ה'של"ד.
הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז".
בתורת חב"ד
במכתבי הגניזה החרסונית מובא מכתב של רבי אברהם המלאך בשם אביו המגיד ממזריטש אל אדמו"ר הזקן, בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"[2].
הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז[3].
הרבי באחת משיחותיו ציין את גדולתו של הרדב"ז בקבלה ובביאור הרמב"ם:"גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה"[4]. בהזדמנות נוספת הזכיר אותו הרבי בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"[5].
קישורים חיצוניים
מרדכי מרגליות, דוד בן זמורה, בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370, באתר HebrewBooks