חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(החלפת הדף בתוכן "]")
תגית: החלפה
(ביטול גרסה 469569 של אני ואפסי עוד (שיחה), שחזור)
תגית: ביטול
שורה 1: שורה 1:
]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גורארי' ובנה [[בארי גוראריה|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר]]
[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גורארי' (בחלון השמאלי וכלתה מינא ב(חלון בצד ימין ב)[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]
[[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]]
מרת '''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]]-[[ט"ז אדר]] [[תנש"א]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].
 
==תולדות חייה==
===צעירותה===
חנה נולדה ב[[יום שני]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב]] [[תרנ"ט]]{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].
 
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערה|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}
 
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.
 
בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].
 
בי"א סיון [[תרפ"א]] נישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר הריי"צ]] וכמה מחשובי החסידים.
 
ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו. ד לעצור את אביה, [[אדמו"ר הריי"צ]], התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=מסירות נפשה כלפי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].}}
 
למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].
 
בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת [[תרע"ט]]}}.
 
ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם אביה ל[[אטוואצק]].
 
בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
 
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה לצד אביה, בורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].
 
===בארצות הברית===
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנם התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].
 
משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] באחריותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.
 
מאז ה[[הסתלקות]] שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
 
בין שנת [[תש"י]] ועד ל[[הסתלקות]] אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].
 
בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.
 
ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.
 
ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
 
==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רזי]], כאשר בעלה נותר לבדו.
 
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערה|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}
 
===פטירתה===
נפטרה ב[[ט"ז אדר]] [[תנש"א]], בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי [[סאטמר]], ארונה הועבר מול [[770]].
 
[[הרבי]] הביע רצונו שתטמן בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] אך בנה סירב. חברי המשלחת היו: הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]{{הערה|הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.}} אך בנה העדיף לטומנה בניו-ג'רסי, בחלקת מונקאטש-סאטמר בבית הקברות פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).
 
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{מיון רגיל:גוראריה, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]

גרסה מ־03:34, 8 באפריל 2021

מרת גורארי' ובנה בארי לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר
מרת גוראריה בצעירותה
מרת גורארי' (בחלון השמאלי וכלתה מינא ב(חלון בצד ימין ב)פאראד שבתהלוכת ל"ג בעומר, תשד"מ.
מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי

מרת חנה גוראריה (כ"ה אב תרנ"ט-ט"ז אדר תנש"א) הייתה בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, ורעייתו של הרב שמריהו גוראריה.

תולדות חייה

צעירותה

חנה נולדה ביום שני[1], כ"ה מנחם אב תרנ"ט[2] בעיירה ליובאוויטש לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.

כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את המאמר "ברוך שעשה ניסים" שנאמר בכ"ה בכסלו על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[3]

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה אדמו"ר הרש"ב[4].

בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.

בי"א סיון תרפ"א נישאה לרב שמריהו גוראריה. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.

בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו. ד לעצור את אביה, אדמו"ר הריי"צ, התווכחה אתם במסירות נפש[5]

למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לורשה.

בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[6].

בתרצ"ה עקרה יחד עם אביה לאטוואצק.

בכ"ו שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי מלחמת העולם השנייה הייתה לצד אביה, בורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.

בארצות הברית

בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבבנין 770 ומרת חנה עם בעלה ובנם התיישבו בהקומה השלישית של 770.

משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ באחריותה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.

מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם אחותה הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.

בשנת תשי"ג נשא בנה בערי גוראריה לאישה את מ' מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[7].

בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל הרבי אירוע לב, דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[8].

בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא שהרבי התנגד למינוי[9]. בשנת תשמ"ז לאחר דידן נצח הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.

משפט הספרים

בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, בערי גוראריה את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה בניו ג'רזי, כאשר בעלה נותר לבדו.

במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הרבי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[10]

פטירתה

נפטרה בט"ז אדר תנש"א, בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי סאטמר, ארונה הועבר מול 770.

הרבי הביע רצונו שתטמן בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, בארי גוראריה אך בנה סירב. חברי המשלחת היו: הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שמואל צבי פוקס, הרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב משה בוגומילסקי[11] אך בנה העדיף לטומנה בניו-ג'רסי, בחלקת מונקאטש-סאטמר בבית הקברות פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).

הערות שוליים

  1. ראה רשימות היומן עמ' קי"ז, שי"ח
  2. מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
  3. תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
  4. דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
  5. מסירות נפשה כלפי אנשי הק.ג.ב. מתוארת בידי אבי', ברשימת המאסר.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
  7. על-פי דרישתה, לא השתתף הרבי בחתונה (מיומני הרב יואל כהן).
  8. על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים
  9. תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
  10. מפי הגה"ח ר' יואל כהן, בסעודת ליל שבת, שהתקיימה בביתו, פרשת תרומה תשס"ח
  11. הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא