מלאכת הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "‘" ב־"'") |
(בושה... כמעט כל הערך עסק בטלטול מוקצה ולא במלאכת הוצאה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|לא מוסבר כראוי, ללא מקורות, חסרים פרטים בסיסיים}} | |||
'''מלאכת המוציא מרשות לרשות''' היא אחת מ[[לט מלאכות שבת|ל"ט המלאכות]] האסורות ב[[שבת]]. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'. | '''מלאכת המוציא מרשות לרשות''' היא אחת מ[[לט מלאכות שבת|ל"ט המלאכות]] האסורות ב[[שבת]]. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך 'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד' אמותיו בלבד, משום ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד' אמות שהוא בתוכן. | אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך 'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד' אמותיו בלבד, משום ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד' אמות שהוא בתוכן. | ||
אם מקיפים את 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן 'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה{{הערה|שבת, כט, ב}}. | אם מקיפים את 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן 'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה{{הערה|שבת, כט, ב}}. | ||
==טלטול מת== | ==טלטול מת== | ||
| שורה 21: | שורה 15: | ||
ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י{{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם{{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו. | ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י{{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם{{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה מ־22:56, 25 ביולי 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מוסבר כראוי, ללא מקורות, חסרים פרטים בסיסיים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מלאכת המוציא מרשות לרשות היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'.
האיסור
אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך 'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד' אמותיו בלבד, משום ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד' אמות שהוא בתוכן. אם מקיפים את 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן 'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה[1].
טלטול מת
טלטול מת הוא איסור טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (על ידי כך ששמים עליו ככר או תינוק)
בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.
היתר הטלטול
הריטב"א[2] אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם, מותר לטלטל על ידם.
ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י[3] שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם[4] אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו.