חרבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הסרת קישורים עודפים)
מ (ויקיזציה)
שורה 7: שורה 7:
דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]], הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא, וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהי' אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}.
דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]], הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא, וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהי' אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}.
{{פורים}}
{{פורים}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה מ־19:24, 24 בפברואר 2021

חרבונה היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, לאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעקב יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב".

אודותיו

חרבונה מוזכר במגילת אסתר כאחד משבעת סריסיו של המלך, שעליהם ציווה להגיד לושתי המלכה שתבוא[1], הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה לאחשורוש שהמן תכנן לעשות למרדכי היהודי עץ כדי לתלות אותו, בגמרא נאמר שחרבונה גם הוא היה רשע, אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מייד להתייצב לצד מרדכי[2].

להלכה נפסק שיש להגיד בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"[3], וזאת על כך שהוא גילה לאחשורוש שהמן מתכנן לתלות את מרדכי היהודי[4].

דעה נוספת היא שחרבונה זה אליהו הנביא, הרבי מסביר שבתלמוד הירושלמי מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא, וזהו גם השייכות של חג הפורים לגאולה, שע"י שפועלים את העבודה של פורים[5], יגיע אליהו הנביא ויביא את המשיח[6].

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. מגילת אסתר, פרק א', ט - ט"ז
  2. מסכת מגילה, ט"ז, ע"א
  3. כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז
  4. תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100
  5. שהיא כלשונו של הרבי ש:"תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהי' אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה."
  6. תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329