נוול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:07, 21 במאי 2021

העיירה נעוועל נמצאת ברוסיה, על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי.

היסטוריה

את העיירה נעוועל יסד אדמו"ר הזקן, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו לפטרבורג. בהגיע יום שישי אחה"צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בעש"ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.

מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' גרשון בער מפהר והגה"ח ר' פרץ חן, אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של אדמו"ר האמצעי ולאחר מכן להסתופף אצל אדמו"ר הצמח צדק. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' יהושע ליין, ר' מיכאל בלינער הזקן ("מיכאל דער אלטער"), המשפיע הנודע הרב זלמן משה היצחקי ורבים אחרים.

אדמו"ר האמצעי התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר אדמו"ר הריי"צ באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר 'משכיל' מקרמנצ'וג". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.

ישיבת תומכי תמימים בנעוועל

ערך מורחב – תומכי תמימים נעוועל

ישיבת תומכי תמימים נעוועל פעלה עד שנת תרצ"ט. שם למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".

דמויות בולטות בעיירה

מו"ץ בעיר בתקופת אדמו"ר הזקן, הרב מיכל (מוזכר בשו"ת הצמח צדק יו"ד סימן עד).
רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון
רב העיר, הרב זלמן ניימרק (תרמ"ז - תרנ"ג)
רב העיר, הרב יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק (תרנ"ג - )
משפיע הקהילה, הרב יהודה לייב קרסיק
חיים שניאור זלמן איטקין.

לקריאה נוספת

שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, קה"ת, תשמ"ח.

קישורים חיצוניים

בית משיח - סדרת חב"ד בשואה מאמר מאת שניאור זלמן ברגר (הקישור אינו פעיל, ו' שבט תשפ"א)
משכילים ועובדים, סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג

ערים ועיירות ברוסיה

מחוז סמולנסק - ליובאוויטש · וליז' · רודניא · חסלביץ' • ניז'ני נובגרוד • מחוז בריאנסק - פוצ'פ · נובוזיבקוב · סטרדוב • מחוז רוסטוב • מחוז מוסקבה - מלחובקה • מחוז לנינגרד- פושקינה • מחוז פסקוב - אופוצק · נוול • מחוז וורונז' • מחוז קוסטרומה • מחוז סבטרופול - קיסלבודסק • מחוז קורסק - פיענא

עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏‏

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי.
 == היסטוריה ==
-את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את [[אדמו"ר הזקן]] והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה"צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או ב[[עיירה]] סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בעש"ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת [[אדמו"ר הזקן]] באותה שבת בראשית.
+את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את [[אדמו"ר הזקן]] והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה"צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בעש"ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת [[אדמו"ר הזקן]] באותה שבת בראשית.
 מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.
 [[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר '[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]]}}
 ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]]. שם למדו עשרות [[תמים|תמימים]] שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.
 בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר {{קישור שבור|ו' שבט תשפ"א}}
-*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F%20%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מחתונת%20קאהן%20לנציצקי.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג
 {{עיירות ברוסיה}}