זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:50, 7 בינואר 2021

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

זמן שקיעת החמה הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה.

מקורו

בגמרא במסכת שבת^[1] מובא שזמן "בין השמשות" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "שקיעת החמה", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. רבי יוסי סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, רבי נחמיה מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.^[2].

אזכור נוסף לגבי זמן "שקיעת החמה" הוא בתלמוד הירושלמי שם נאמר לגבי זריחת החמה שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"^[3], אדמו"ר הזקן מסביר שדין זה נוגע גם לגבי שקיעת החמה.^[4]

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".

שיטות הפוסקים

שיטת הגאונים: הגאונים רבי שרירא גאון ורב האי גאון^[5] סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו השמש שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "צאת הכוכבים". כשיטה זאת סוברים רש"י, הרי"ף,הכוזרי, רב סעדיה גאון, המהר"ם מרוטנבורג, הרמב"ם ועוד^[6].
שיטת רבינו תם: רבינו תם סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "צאת הכוכבים"^[7] לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים הריטב"א, הרמב"ן, הרשב"א ועוד^[8].
שיטת היראים: שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין^[9].

רבי יוסף קארו בספרו ה"שולחן ערוך פסק כשיטת רבנו תם,^[10] רבי אברהם חיים נאה פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.^[11] הגר"א ^[12] ואדמו"ר הזקן (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.

בשנת תשי"ד עורר האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבים בארצות הברית נוהגים כך.

שיטת אדמו"ר הזקן

סוף זמן תפילת מנחה

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קישורים חיצוניים

שיטת אדמו"ר הזקן בעניין השקיעה

הערות שוליים

↑ ל"ד,עמ' ב'
↑ בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.
↑ ברכות, ה"א, פ"ב
↑ סדר הכנסת שבת
↑ הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.
↑ הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.
↑ ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
↑ הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
↑ ספר היראים, סי' רעד.
↑ או"ח, סי' רס"א
↑ קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא
↑ בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.

[1] ל"ד,עמ' ב'

[2] בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.

[3] ברכות, ה"א, פ"ב

[שבת-4] סדר הכנסת שבת

[5] הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.

[6] הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.

[7] ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.

[8] הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם

[9] ספר היראים, סי' רעד.

[10] או"ח, סי' רס"א

[11] קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא

[12] בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]].
 ==מקורו==
-ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות"  הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.
+ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות"  הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.
+אזכור נוסף לגבי זמן "שקיעת החמה" הוא ב[[תלמוד הירושלמי]] שם נאמר לגבי [[זריחת החמה]] שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"{{הערה|ברכות, ה"א, פ"ב}}, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שדין זה נוגע גם לגבי [[שקיעת החמה]].{{הערה|שם=שבת|סדר הכנסת שבת}}
 במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
 ==שיטות הפוסקים==
 *'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.