המרפסת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:44, 13 באוקטובר 2020

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

המרפסת הוא כינוי למבנה שהוקם במערב 770, ששימש את הרבי בצאתו לתפילות בשנים תשנ"ג - תשנ"ד.

היסטוריה

בשנת תשנ"ב עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת לתפילות בזאל הגדול של 770.

בשנת תשנ"ג, נעשו מספר שינויים ב-‏770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 בחג השבועות אשתקד, ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות התלוים בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת תשנ"ד שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

סדרי יציאת הרבי למרפסת

יציאת הרבי למרפסת, היתה בדרך כלל בהפתעה. להודעת כל תשובי השכונה ותלמידי התמימים על יציאת הרבי, הושק מכשיר 'ביפר' - מכשיר שכל אחד החזיק אצלו (בדומה למכשיר הסלולארי כיום), וכשהרבי יצא, המכשיר היה מצפצף וכולם היו רצים ל-770.

יציאות הרבי היו בדרך כלל אחרי התפילה. עד לשמונה עשרה, שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר הקדיש בתרא^[1] היו נפתחים הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת יחי אדוננו, והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

זמנים נוספים

היו גם עוד תאריכים מיוחדים בהם יצא הרבי למרפסת:

י"ט כסלו תשנ"ג

בי"ט כסלו תשנ"ג, התקיימה התוועדות עם הרבי במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מרבע שעה.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו לחיים, ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון פדה בשלום למשך רבע שעה. אחר ניגנו את ניגון הקפות לרבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי, ובפזמון המפורסם סימן לחזור עליו שוב ושוב.

בהמשך שרו את ניגון ד' בבות והרבי הסכים לכך, ובהמשך סימן הרבי לשיר את הקאפעליע ובהמשך אליו את כל ניגוני רבותינו נשיאינו, כשהרבי מסמן על כל ניגון לשיר. לאחר מכן שרו שיבנה בית המקדש והרבי הורה להפסיקו וסימן לשיר את הניגון הוא אלוקינו - הניגון שהרבי לימד.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על י"ט כסלו.

כשעה לאחר תחילת ההתועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' = לא ועל חלק מועט מהן 'יע'. ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

↑ ולפעמים גם באמצעו

[1] ולפעמים גם באמצעו

[1]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 יציאת הרבי למרפסת, היתה בדרך כלל בהפתעה. להודעת כל תשובי ה[[שכונה]] ו[[תלמידי התמימים]] על יציאת הרבי, הושק מכשיר 'ביפר' - מכשיר שכל אחד החזיק אצלו (בדומה למכשיר הסלולארי כיום), וכשהרבי יצא, המכשיר היה מצפצף וכולם היו רצים ל-770.
-יציאות הרבי היו בדרך כלל אחרי התפילה. עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. בסוף הקדיש בתרא בערך, היו נפתחים הוילונות, ומיד בסיום התפילה, היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]] והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.
+יציאות הרבי היו בדרך כלל אחרי התפילה. עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר הקדיש בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו נפתחים הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.
+===זמנים נוספים===
 היו גם עוד תאריכים מיוחדים בהם יצא הרבי למרפסת:
+====י"ט כסלו תשנ"ג====
+ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ג]], התקיימה [[התוועדות עם הרבי]] במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מרבע שעה.
+בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו [[לחיים]], ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון [[פדה בשלום (ניגון)|פדה בשלום]] למשך רבע שעה. אחר ניגנו את [[ניגון הקפות]] ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי, ובפזמון המפורסם סימן לחזור עליו שוב ושוב.
+בהמשך שרו את [[ניגון ד' בבות]] והרבי הסכים לכך, ובהמשך סימן הרבי לשיר את [[הקאפעליע (ניגון)|הקאפעליע]] ובהמשך אליו את כל ניגוני רבותינו נשיאינו, כשהרבי מסמן על כל ניגון לשיר. לאחר מכן שרו [[שיבנה בית המקדש (ניגון)|שיבנה בית המקדש]] והרבי הורה להפסיקו וסימן לשיר את הניגון [[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]] - הניגון שהרבי לימד.
+לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על [[י"ט כסלו]].
+כשעה לאחר תחילת ההתועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' = לא ועל חלק מועט מהן 'יע'. ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.