ישראל יהודה אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:43, 13 בינואר 2021

הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה ורב בבית הכנסת חב"ד סמילנסקי בנתניה.

תולדות חיים

הרב אלפנביין נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב בערל קסלמן. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מרוסיה והתגוררו בשיכון חב"ד.

לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בשנת תשנ"ב נמנה על צוות ה'חוזרים' על השיחות של הרבי. בקיץ תנש"א עבד במערכת גליון בית חיינו כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".

בהגיעו לגיל חתונה נשא את רעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר. בשנת תש"פ החל לשמש כמשפיע בישיבה בשיעור ב'.

בעבר כתב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

החל משנת תשע"ג הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת תשע"ז חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.

לאחר פטירתו של הרב נתנאל דרייפוס התמנה (בשנת תשע"ג) למלא את מקומו כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה^[1], ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

משפחתו

בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות בישיבה קטנה בקריית גת
חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - שליח הרבי לשכונת אחוזת דניה בחדרה

ספריו

הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:

פניני הגאולה - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
אות בספר תורה - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
פארבריינגען - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
מורה לדור נבוך - מכתבים של הרבי באנגלית מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
חסידים הראשונים (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, תשס"ד-תשס"ה.
יראת ה' אוצרו - תולדות חייו של הרב יצחק הורביץ - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת שבועון כפר חב"ד תשס"ו.
סיפורים חסידיים - סיפורי חסידים מחולקים לפי נושאים.
הטרקטוריסט של הרבי (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' ראובן דונין, תשס"ט.
ר' ניסן - תולדות חייו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, תשע"ג.
המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן - על הרב שלמה חיים קסלמן, תשע"ג (2 כרכים).
אתם שלום - תולדות חייו של החסיד ר' רפאל צמח חודיידטוב, תשע"ו.

הערות שוליים

↑ הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.

[1] הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].
-ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תשנ"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".
+ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]]  עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".
 בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.