שמות ראש השנה

		יש לאחד ערך זה עם הערך ראש השנה.
		אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.	לדיון

לראש השנה ישנם חמישה שמות, על שם חמישה ענינים שבחג זה.

ראש השנה

ראש השנה על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה. כמו הראש שממשיך חיות לכל הגוף.

יום הדין

נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.

עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא מן הפסוק: "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא". שחג הכסה הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.

ולכן אומרים בעשרת ימי תשובה, בברכת "השיבה שופטינו" שבשמונה עשרה, "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט.

הרבי מסביר, שענין הדין של ראש השנה, הוא דין לטובה. שלבית דין יש מצווה מן התורה "והצילו העדה" - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.

הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מהגלות - לגאולה.

ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.

יום הזכרון

על שם הפסוק: "זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ".

בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, קידוש, שמונה עשרה).

מהנכתב בפסוק זה: "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" במקום "יוֹם תְּרוּעָה", נלמד בגמרא: שבראש השנה שחל בשבת, לא תוקעים בשופר, אלא רק מזכירים עליו.

יום תרועה

הוא שם שהתורה קראה לראש השנה, בכתוב: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שבראש השנה, צריך לתקוע תרועה.

בתרועה זו יש מחלוקת, האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות: תשר"ת תש"ת ותר"ת.

כסה

שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".

ישנם כמה פירושים במלה "כסה":

• בגמרא מובא: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל בראש חודש - זמן שבו הירח מכוסה.

• פירוש רש"י: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק: "לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ", כלומר ליום המיועד.

• פירוש המצודות, מלבי"ם, ספורנו, וספר הזהר: הכונה בכסה, הוא לכסא הדין (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של מדת הגבורה הנלחמת בסטרא אחרא לאבדה). ועל ידי תקיעת שופר, הקב"ה קם מכסא דין, ויושב בכסא רחמים.

והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא בא' (כסא), זהו כי ראש השנה הוא כסא לה' עילאה.

בחסידות מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא לה' עילאה: ראש השנה, הוא זמן התהוות העולם מחדש. ההתהוות היא מה' עילאה שבשם הוי"ה. אך בכדי שיתהוו העולמות מדרגה זו, צריך להיות קודם הצמצום של ספירת המלכות.

וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא לכלים וההעלם של ספירת המלכות. שבראש השנה, המלכות מתכסית ונכללת בעצמות. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי תקיעת שופר ("תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר"), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - ספירת הבינה .

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==