ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער")
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:טית.jpg|left|ממוזער|250px|תווי הניגון]]
[[תמונה:טית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה.  
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה.  
==מקור הניגון==
==מקור הניגון==

גרסה מ־09:02, 8 בספטמבר 2020

תווי הניגון

בניגון דבקות לראש השנה נוהגים כל נשיאי חב"ד בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות לב, כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות ראש השנה ויום כיפור ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם התקיעות בשתי הימים של ראש השנה.

מקור הניגון

על מקורו של ניגון זה מספר אדמו"ר הריי"צ: "ר' קהת - תלמיד מובהק של הבעל שם טוב וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "בתהלים כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע הבעש"ט סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.

ניגון זה הוא בוודאות מעשרת הניגונים אותם היה אדמו"ר הזקן בעצמו מנגן.

הניגון כהכנה לתקיעות

בסידור אדמו"ר הזקן כתוב: "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר, ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.", ופירש בשער הכולל[1]: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".

אך בשיחת שבת שובה תשל"א שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת אדמו"ר הזקן היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו"ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר כתר שם טוב, או בשולחן ערוך של האריז"ל, בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש[2].

יש שמספרים ששמעו את הרבי מנגן חרשית את הניגון כהכנה קודם התקיעות.

בסעודת ליל ב' דראש השנה תשל"א קישר הרבי את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן.


ניגון זה הוא ניגון ט' בספר הניגונים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מג, א.
  2. לקוטי שיחות לר"ה, וילך תשנ"ב.