יעקב אריה אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:44, 8 בספטמבר 2020

רבי יעקב אריה אלתר הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חיים

נולד בכ"ט באייר תרצ"ט לאביו רבי שמחה בונם אלתר מגור בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו לארץ ישראל, למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש בשנת תשמ"ה, נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו הפני מנחם.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תשנ"ב, מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת תשנ"ו מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

ביחידות אצל הרבי

האדמו"ר ביקר אצל הרבי פעמיים, לפני שנות הנהגתו. הביקור הראשון היה בכ"ד אייר תשל"ז, אז היה ביחידות עם הרבי בחדרו הקדוש^[1]. בין הדברים שנידונו ביחידות: הכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ועוד.

בו' אדר ב' תשמ"ט ביקר האדמו"ר שוב אצל הרבי, ושוחח עם הרבי מספר דקות בהשתתפות קהל קטן בגן עדן התחתון ב770. בסיומה אמר לרבי: "הרבי משפיע רוחניות וגשמיות". לאחר מכן ביקש הרבי מכל הנוכחים לצאת מהחדר ושוחח ביחידות עם האדמו"ר. לאחר עשרים דקות יצא האדמו"ר מהחדר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "יישר כח שהבאתם לכאן את האורח החשוב".

לאחר מכן יצא האדמו"ר, והרבי המתין על מפתן הכניסה ל770 כדקה שלימה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק^[2].

קשריו עם חסידות חב"ד

ביחידות שקיים אביו עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "א שטיק'ל חב"דניק"^[3]. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

אישים חב"דיים אצל האדמו"ר

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות בין רבנים, משפיעים ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת תשס"ח אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר חסידות מבוארת על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב מנדל וכטר, הרב משה שילת והרב יעקב גלבשטיין.

במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא^[4].

בחודש כסלו תש"ע התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות.

קישורים חיצוניים

הקודם:
האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מגור

אדמו"רי גור
מכ"ט אייר תרצ"ט

הבא:
-

לקריאה נוספת

הערות שוליים

[1] קטע מרשימת הדברים ביחידות.

[2] וידאו מהביקור.

[3] שמן ששון מחבריך ערך הלב שמחה.

[4] [1].

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:יעקב אלתר מגור.jpeg|left|thumb|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
+[[תמונה:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|thumb|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
-[[תמונה:גור רבי.jpg|left|thumb|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]'''רבי יעקב אריה אלתר''' הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].
+[[תמונה:גור רבי.jpg|שמאל|thumb|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]'''רבי יעקב אריה אלתר''' הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].
 ==תולדות חיים==
 נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.