סדר עבודה – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:


לאחר שורה של פרקי תפילה המביעים את צערנו הגדול על אבדן בית המקדש וסדר העבודה, מסתיים חלק זה של תפילת יום כיפור בקטע האומר: "מה נדבר פני מישרים דובר? ומה נענה לממנו מענה? ומה נצטדקה פני לובש צדקה ? גמלנו טובות ושלמנוהו רעות ומה יש לנו עוד צדקה ולזעוק עוד אל פני המלך"?
לאחר שורה של פרקי תפילה המביעים את צערנו הגדול על אבדן בית המקדש וסדר העבודה, מסתיים חלק זה של תפילת יום כיפור בקטע האומר: "מה נדבר פני מישרים דובר? ומה נענה לממנו מענה? ומה נצטדקה פני לובש צדקה ? גמלנו טובות ושלמנוהו רעות ומה יש לנו עוד צדקה ולזעוק עוד אל פני המלך"?
==מנהגי חב"ד==
יש להכין מגבות וכדומה כדי לפורסן על הקרקע, על מנת להפסיק בין פני המשתחווים ב'עלינו' וב'והכוהנים' לבין הקרקע.
בשנים הראשונות, עמד הרבי ב'סדר העבודה', וישב רק לאמירת פיוט "כאוהל הנמתח".
"אתה כוננת" צריך הש"ץ לומר כך: להכריז 'אתה', להפסיק קימעא, ואחר כך להמשיך ולומר "כוננת עולמך..."{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 26-25}}.
"מה שאומרים בסדר עבודה... 'חטאו, עוו, פשעו... בני ישראל' - אנו מדמין עצמנו כאילו אנחנו אותן 'בית ישראל', ויפה עושים המכים על ליבם כדרך שעושים באמירת 'אשמנו'"{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קיג סו"ס ג}}.
לאמירת 'והכוהנים' עמד הרבי ממקומו (וכן לקטעים נוספים, גם בשנים שישב ברוב 'סדר העבודה').
הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו){{הערה|[[רשימות]] ד' עמ' 10. [[אוצר מנהגי חב"ד]] תשרי עמ' קלב}}.


==עשרת הרוגי מלכות==
==עשרת הרוגי מלכות==