אסתר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|" |
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר{{הערה|זכריה א, ח.}} והוא עמד בין ההדסים. | תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר{{הערה|זכריה א, ח.}} והוא עמד בין ההדסים. | ||
רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם | רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'. | ||
רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (- ירח{{הערה|רש"י.}} או כוכב נוגה{{הערה|ילקוט שמעוני.}}). | רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (- ירח{{הערה|רש"י.}} או כוכב נוגה{{הערה|ילקוט שמעוני.}}). | ||
בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה | בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה הייתה אלא בינונית, כהדסה. | ||
רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת | רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת הייתה {{כתב קטן|(כהדסה)}}, וחוט של חסד משוך עליה. | ||
|מקור=תלמוד בבלי מסכת מגילה יג, א}} | |מקור=תלמוד בבלי מסכת מגילה יג, א}} | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==מוצאה== | ==מוצאה== | ||
אסתר | אסתר הייתה בת אביחיל דודו של מרדכי, והייתה מצאצאי שאול המלך, והוא זכה שהיא תצא ממנו הודות לצניעותו הגדולה{{הערה|שם=יגב|מגילה יג, ב.}}. | ||
אסתר התיתמה מילדות, וכמו שכתוב "כי אין לה אב ואם.. ובמות אביה ואמה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}. הגמרא מסבירה, שכפל הלשונות על חסרון הוריה היה בכדי לומר ש"עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה"{{הערה|שם=יגא|מגילה דף יג עמוד א.}}. המדרש{{הערה|איכה רבה (בובר) פרשה ה.}} מסביר כי היא בעקבות תלונת ישראל לקב"ה ש"יתומים היינו ואין אב"{{הערה|איכה ה, ג.}}, אמר להם ה': "חייכם הגואל שאני מעמיד עליכם אין לו אב ואם". | אסתר התיתמה מילדות, וכמו שכתוב "כי אין לה אב ואם.. ובמות אביה ואמה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}. הגמרא מסבירה, שכפל הלשונות על חסרון הוריה היה בכדי לומר ש"עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה"{{הערה|שם=יגא|מגילה דף יג עמוד א.}}. המדרש{{הערה|איכה רבה (בובר) פרשה ה.}} מסביר כי היא בעקבות תלונת ישראל לקב"ה ש"יתומים היינו ואין אב"{{הערה|איכה ה, ג.}}, אמר להם ה': "חייכם הגואל שאני מעמיד עליכם אין לו אב ואם". | ||
המגילה מספרת שבעקבות פטירת הוריה, "לקחה מרדכי לו לבת". הפירוש שנלמד בפשטות הוא | המגילה מספרת שבעקבות פטירת הוריה, "לקחה מרדכי לו לבת". הפירוש שנלמד בפשטות הוא שהייתה זו לקיחה לאימוץ, אך הפירוש האמיתי הוא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite= פירוש הר"י ן' נחמיאש]. האבן עזרא והמלבי"ם הבינו כפירוש הפשוט, אך הר"י דוחה פירוש זה.}}, כפי שכותבת הגמרא: {{ציטוטון|מרכאות=כן|תנא משום רבי מאיר: אל תקרי לבת אלא לבית}}. | ||
===העלמת מוצאה=== | ===העלמת מוצאה=== | ||
כאשר אסתר נלקחה על ידי פקידי המלך, מרדכי הורה לה לא לספר על מולדתה ועל עמה. הסיבה לכך היא: | כאשר אסתר נלקחה על ידי פקידי המלך, מרדכי הורה לה לא לספר על מולדתה ועל עמה. הסיבה לכך היא: | ||
*בכדי שיחשבו שהסיבה לשתיקתה הוא הבושה שלה מכיוון שהיא באה ממשפחה בזויה או שהיא בכלל "אסופית", וכך ישלחוה. כיוון שאם היו יודעים שהיא ממשפחת [[שאול המלך]] הם היו מחזיקים בה{{הערה|רש"י ומלבי"ם.}}. | *בכדי שיחשבו שהסיבה לשתיקתה הוא הבושה שלה מכיוון שהיא באה ממשפחה בזויה או שהיא בכלל "אסופית", וכך ישלחוה. כיוון שאם היו יודעים שהיא ממשפחת [[שאול המלך]] הם היו מחזיקים בה{{הערה|רש"י ומלבי"ם.}}. | ||
*יש המפרשים שהסיבה | *יש המפרשים שהסיבה הייתה, בכדי שהיא תוכל למלוך, כיוון שאם יתפרסם שהיא יהודיה השרים לא יסכימו להמליכה{{הערה|שם=ריק|ר"י קרא.}}. | ||
*אחרים אמרו כי בדרך נבואה או ב[[חלום]] ידע שתבא תשועה על ידה לישראל{{הערה|שם=נחמ|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite= פירוש הר"י ן' נחמיאש].}}. | *אחרים אמרו כי בדרך נבואה או ב[[חלום]] ידע שתבא תשועה על ידה לישראל{{הערה|שם=נחמ|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite= פירוש הר"י ן' נחמיאש].}}. | ||
*ויש המוספים, שאם היה מתפרסם שהיא יהודיה וקרובת מרדכי, המן לא היה מתקנא במרדכי, ולא | *ויש המוספים, שאם היה מתפרסם שהיא יהודיה וקרובת מרדכי, המן לא היה מתקנא במרדכי, ולא הייתה גזירה, ולא היה נעשה הנס{{הערה|שם=ריק}}. | ||
*ויש המפרשים, שמרדכי אמר לה כך, בכדי שיתאפשר לה לשמור תורה ומצוות בסתר, ולא ירגישו המשרתים, כי אם זה היה מתפרסם, יתכן שהמלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה{{הערה|אבן עזרא.}}. | *ויש המפרשים, שמרדכי אמר לה כך, בכדי שיתאפשר לה לשמור תורה ומצוות בסתר, ולא ירגישו המשרתים, כי אם זה היה מתפרסם, יתכן שהמלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה{{הערה|אבן עזרא.}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לאחר שאחשוורוש המלך הרג את אשתו הראשונה, והחל בחיפושים אחר אישה חדשה, הוא פקד לאסוף את כל הבתולות על מנת שהוא יוכל לבחור מתוכן אחת. אסתר לא חיפשה ללכת לשם, אך כאשר היא הלכה לאחת מחברותיה, חטפו אותה משרתי המלך באונס. ואף שמרדכי ידע, הוא לא רצה לומר דבר, בכדי שלא יוודע מוצאה{{הערה|שם=נחמ}}. | לאחר שאחשוורוש המלך הרג את אשתו הראשונה, והחל בחיפושים אחר אישה חדשה, הוא פקד לאסוף את כל הבתולות על מנת שהוא יוכל לבחור מתוכן אחת. אסתר לא חיפשה ללכת לשם, אך כאשר היא הלכה לאחת מחברותיה, חטפו אותה משרתי המלך באונס. ואף שמרדכי ידע, הוא לא רצה לומר דבר, בכדי שלא יוודע מוצאה{{הערה|שם=נחמ}}. | ||
בהגיעה לבית הנשים, היא מוצאת חן בעיני כולם, ובעיני הגא סריס המלך הממונה, והוא ממהר לתת לה את כל צרכיה{{הערה|הר"י נחמיאש מבאר, שאצל שאר הנשים הוא היה לוקח בכדי להתפרנס מהצד, אבל לה – הוא נתן את כל מה שניתן עבורה.}}. ונותן לה שבע נערות לשמשה, מבית המלך. באמצעותן היא יכלה לספור את ימי השבוע, ולידע מתי שבת. הגא גם נותן לה אוכל מיוחד, וחולקים האמוראים מהו: {{ציטוטון|אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי. ורבי יוחנן אמר: זרעונים}}{{הערה|שם=יגא}}. הסיבה שהוא הפלה אותה לטובה | בהגיעה לבית הנשים, היא מוצאת חן בעיני כולם, ובעיני הגא סריס המלך הממונה, והוא ממהר לתת לה את כל צרכיה{{הערה|הר"י נחמיאש מבאר, שאצל שאר הנשים הוא היה לוקח בכדי להתפרנס מהצד, אבל לה – הוא נתן את כל מה שניתן עבורה.}}. ונותן לה שבע נערות לשמשה, מבית המלך. באמצעותן היא יכלה לספור את ימי השבוע, ולידע מתי שבת. הגא גם נותן לה אוכל מיוחד, וחולקים האמוראים מהו: {{ציטוטון|אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי. ורבי יוחנן אמר: זרעונים}}{{הערה|שם=יגא}}. הסיבה שהוא הפלה אותה לטובה הייתה, מכיוון שהיה בטוח בכך שהיא תיבחר למלכה. ועל כן הוא: '''א'''. מיהר לתת לה את תמרוקיה, בכדי שהיא תיכנס במהרה למלך. '''ב'''. דאג למזונה ביחוד. '''ג'''. נתן לה, שלא כמו שאר הנערות שקיבלו סתם שבע נערות, אלא את שבע נערות "מבית המלך" – שתהינה ראויות לה גם בעת שתמלוך. '''ד'''. והוא הפלה לטובה גם את נערותיה לטוב – בחדרים יותר טובים, ובמאכלים יותר משובחים{{הערה|מלבי"ם.}}. | ||
לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים | לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים הייתה. ושמואל אמר: בת שמונים שנה. ורבנן אמרי: בת שבעים וחמשה.. כמנין 'הדסה'}}{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג.}} – הגיע זמנה לעבור אצל המלך בחודש טבת. | ||
אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא | אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא הייתה שידה שהייתה הולכת במקומה, והיא הייתה הולכת למרדכי. האריז"ל מבאר שהיה זה בעצם החלק הרע שבנפשה של אסתר שנפרד ממנה{{הערה|שם=תל|הובא במדרש תלפיות אות ה, ענף המן.}}. | ||
בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן. | בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
המדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה יג, ה. אסתר רבה פרשה ח, ג.}} מספר, שלאסתר נולד בן מאחשוורוש, ושמו "דריוש", והוא זה שנתן רשות לבנות מחדש את [[בית המקדש]] השני{{הערה|ראה [[רש"י]] עזרא א, א. ולהעיר מפירושו בדניאל ט, א – שהיה דריוש בן אחשוורוש שהיה קודם לאחשוורוש שבסיפור המגילה.}}. | המדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה יג, ה. אסתר רבה פרשה ח, ג.}} מספר, שלאסתר נולד בן מאחשוורוש, ושמו "דריוש", והוא זה שנתן רשות לבנות מחדש את [[בית המקדש]] השני{{הערה|ראה [[רש"י]] עזרא א, א. ולהעיר מפירושו בדניאל ט, א – שהיה דריוש בן אחשוורוש שהיה קודם לאחשוורוש שבסיפור המגילה.}}. | ||
הגמרא אומרת{{הערה|שם=יגב}} שהיא " | הגמרא אומרת{{הערה|שם=יגב}} שהיא "הייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי". ותוספות מסבירים, שהיא הייתה משמשת במוך אצל אחשוורוש, והיא התעברה ממרדכי. והסיבה שהוא נקרא "בן אחשוורוש" אף שהיה בן מרדכי, היא מפני שגדל בביתו{{הערה|תוספות הרא"ש.}}. | ||
אולם יש הסוברים, כי אף ששימשה במוך אצל אחשוורוש, היה זה רק עד להליכתה אליו בזמן הגזירה, כשאמרה "כאשר אבדתי אבדתי", ואז היא אכן התעברה מאחשוורוש{{הערה|מהרש"א.}}. אולם קשה על כך מחשבון הזמנים, שכן על פי זה דריוש היה רק בן שנתיים במיתת אחשוורוש, וזה לא יתכן{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14493&st=&pgnum=93&hilite= יערות דבש חלק ב דרוש ט].}}. | אולם יש הסוברים, כי אף ששימשה במוך אצל אחשוורוש, היה זה רק עד להליכתה אליו בזמן הגזירה, כשאמרה "כאשר אבדתי אבדתי", ואז היא אכן התעברה מאחשוורוש{{הערה|מהרש"א.}}. אולם קשה על כך מחשבון הזמנים, שכן על פי זה דריוש היה רק בן שנתיים במיתת אחשוורוש, וזה לא יתכן{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14493&st=&pgnum=93&hilite= יערות דבש חלק ב דרוש ט].}}. | ||
לעומת זאת, על פי פירוש האריז"ל{{הערה|שם=תל}} | לעומת זאת, על פי פירוש האריז"ל{{הערה|שם=תל}} שהייתה זו שידה שהייתה אצל אחשוורוש, מובן שהוא נולד ממנה, אלא שהוא נקרא בנה של אסתר מכיוון שהיא (השידה) הייתה מהחלק הרע של אסתר. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}. | והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}. | ||
עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שזה נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמו שכתוב "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת | עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שזה נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמו שכתוב "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת הייתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי. | ||
הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}. | הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}. | ||
בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בודאי | בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בודאי הייתה אסתר צריכה לשאול ולברר דעתו של מרדכי, ולא לעשות הכל מעצמה? אך הביאור הוא (כמבואר שם), שלהיותה "עקרת הבית", "כל עניני הנהגת עולם שייך אצלה, ובעלה מרדכי.. 'בטח בה לב בעלה'{{הערה|משלי לא, יא.}} שבודאי לא תעשה דבר שלא כהוגן ח"ו, ולכן עשתה בעצמה כו'"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2970841 שיחת חג הפורים [[תשי"ז]] אות לה].}}, והסיבה לזה היא, מכיוון שהיא הייתה כל כך בטלה, שמעצמה הייתה עושה את הנדרש ללא סיוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/100c.htm תורה אור מגילת אסתר ק, ג].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||