27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]]. | '''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]]. | ||
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{ | אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערה|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה|עץ חיים}}. | ||
הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא. | הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה. | אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה. | ||
ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{ | ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערה|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}} | ||
== הבעל שם טוב ואביי == | == הבעל שם טוב ואביי == | ||
ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{ | ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא. | [[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני{{ | כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני{{הערה|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר ל[[אדמו"ר הזקן]] בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערה|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין [[צדיק גמור]] בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה. | ||
וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה. | וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה. | ||