חודש אדר

חודש אדר הוא החודש השישי לבריאה, והחודש השנים-עשר למנין בני ישראל.

שם החודש - "אדר", רומז לענינים רוחניים נעלים, הקשורים לחודש זה. אף על פי ששמות החדשים עלו עם בני ישראל מבבל, והיינו, שכל שמות החדשים הנקוטים בידינו כיום, אינם בלשון הקודש, אלא בלשון כשדים, והם בדרך כלל שמות פרסיים. ולכאורה, הכיצד זה מיחסים כונות רוחניות לשמות אלו? אך הענין הוא, כי באמת שמות החדשים - שמות של קדושה הם, אשר שרשם בתורה, ורמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. ויש בהם ניצוצות נעלים דקדושה, בין אם הם בלשון כשדים ובין אם הם בלשון הקודש, אלא שנפלו בגלות לתוך הקליפות, עד שבאו בני ישראל לגאלם מהגלות ולגלות את משמעותם הרוחנית.

ולזה כיונו חז"ל באמרם: "שמות החדשים עלו בידם מבבל", והיינו, שהמשמעות הרוחנית של החודש - הרמוזה בשם של החודש - נתחדש ועלה מבבל.

ענינו המיוחד וסגולותיו של חודש אדר

אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'", וזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה".

יש בזה שני ענינים:

א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה.

ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל.

כי בחודש אדר נמחה עמלק, על ידי נפילתו של המן האגגי, אשר ביקש להשמיד וגו' ח"ו - את כל היהודים, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם.

עוד רמז בשם "אדר" - א' דר, שממשיכים האל"ף - בחינת עצמותו ית', שיהיה דר בדירה בתחתונים ממש.

ובחודש אדר נעשה הגילוי ד"אדיר במרום", ועל ידי זה אנו מתקרבים לביטול בעצם של כל הבריאה אל ה', למחיית עמלק בתכלית.

נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה ע"י גילוי עצמותו ית' שלמעלה מעלה מטעם ודעת.

ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש.

על פי הנאמר בתוה"ק: "והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב".

מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש (ולא ביום מסוים בחודש), נמצא לפי זה, הרי כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה.

והיינו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב - נראים לעיני בשר.

וזהו טעם ההלכה, ד"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה).

חודש אדר כהכנה לחודש ניסן

אמרו רז"ל: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכך נפסקה ההלכה.

נמצא שבחודש אדר צריך לעשות את עבודת ההכנה לקראת הגאולה. בראש ובראשונה יש להסיר את סיבת הגלות שהיא היפך הגאולה. שנית, צריך להתכונן למצב הטוב שיהיה בזמן הגאולה.

סיבת הגלות היא כמו שכתוב בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ובחטא העיקרי על פי מארז"ל: "מקדש מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם", לכן ההכנה לגאולה צריכה להיות התאחדות של כל ישראל.

וכך אמרז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים", שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה, כדלהלן:

בר"ח אדר היו כל בני ישראל משתווים בתרומתם - מחצית השקל לצרכי הקרבנות - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - ומתכללים - בהשתתפות כולם יחד - בקומה שלימה, להקריב קרבן לה', שנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, וזהו תיקון סיבת הגלות, המביא לגאולה.

ועוד זאת, מכריזין על הכלאים, על החובה לעקור ולשרש את הכלאים שצמחו בשדה. וענינו ברוחניות, שהקליפה והסט"א שהיא "צד אחר" והיפך בתכלית מצד הקדושה, ואין לך "כלאים" - מין בשאינו מינו - כתערובות טוב ורע, וזה המצב השורר לדאבוננו עתה בזמן הגלות.

אבל בזמן הגאולה כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", תהיה הבריאה בקדושה - בלי תערובת של רע ח"ו. לכן בר"ח אדר משמיעין על הכלאים, כי זו עבודתנו בהכנה לגאולה (ניסן) - לעקור ולשרש את הרע המעורב בעולם.

יצוין גם, שביום ט' אדר ת"ש, הגיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ לארה"ב, והניח את היסודות לעבודת הפצת היהדות ומעינות החסידות בחלק התחתון של כדור הארץ, ובזה פתח את השלב האחרון בהכנה לגאולה השלימה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

ימי חב"ד

• ביום ו' אדר תרכ"ז - נולד רבי מנחם מענדל שניאורסון לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה.

• ביום ו' אדר תשמ"ט - נפטר הרה"ח ר' שמריהו גוראריה - גיסו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א וחתנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

• ביום ט' אדר ת"ש - הגיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ לחצי כדור התחתון - ארצות הברית. איתו הגיעו רעייתו הרבנית נחמה דינה ואמו הרבנית שטערנא שרה.

• ביום י' אדר ת"ש - החלו הלימודים בישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. היה זה יום לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בט' אדר ת"ש אז הכריז על יסוד ישיבת תומכי תמימים בארה"ב.

• ביום י"א אדר תקפ"ג - נפטר הרה"ק מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.

• ביום ט"ו אדר תרצ"ב - יצא הרבי והתוועד עם היהודים ברחוב, ונעצר על ידי משטרת ברלין בעוון "הפגנה בלתי חוקית".

• ביום ט"ו אדר תשל"ח - יצאה מ770 - ניו יורק - הקבוצה השלישית של השלוחים לארץ הקודש שנשלחה על ידי הרבי מלך המשיח.

• ביום ט"ו אדר תשנ"ב - הונחה אבן הפינה להארמון למלך המשיח בכפר חב"ד על יד בנין אגו"ח בארץ הקודש.

• ביום ט"ז אדר תש"ט - הגיעה משלחת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו של אדמו"ר הריי"צ על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.

• ביום י"ז אדר תשמ"ה - נפטר רבה של שכונת קראון הייטס הרב זלמן שמעון דבורקין.

• ביום י"ח אדר תר"נ - נפטר הרה"ח ר' אברהם דוד לאוואט.

• ביום כ"ד אדר א' ת"ש - עזב כ"ק אדמו"ר הריי"צ את העיר ריגה, בטיסה לעיר שטוקהלם שבשבדיה, משם הפליג שלשה ימים לאחר מכן לארה"ב.

• ביום כ"ה אדר תרס"א - יום הולדת ה הרבנית חיה מושקא אשת אדמו"ר שליט"א.

• ביום כ"ה אדר ת"ש - נסע אדמו"ר הריי"צ בעקבות מלחמת העולם השניה, ברכבת מהעיר שטוקהלם בשבדיה.

• ביום כ"ה אדר תשמ"ח - יצא הרבי שליט"א במבצע יום הולדת.

• ביום כ"ז אדר תשנ"ב - התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לכ"ק אדמו"ר שליט"א באוהל חותנו הקדוש אדמו"ר הריי"צ.

• ביום כ"ח אדר תש"א - נפטר הרה"ח משה הורנשטיין, חתנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

• ביום כ"ט אדר תרכ"ז - נפטר הרה"ק יקותיאל זלמן וואלעם חתן אדמו"ר האמצעי.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")