שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
הרב '''חים שמעון גד אליטוב''' מכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין. מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].
הרב '''חים שמעון גד אליטוב''' מכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין. מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].


==ביוגרפיה==
==תולדות חייו==
נולד ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מ[[קזבלנקה]]. למד בתלמוד תורה שעל יד 'ישיבת פורת יוסף', ב[[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]]. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.
נולד בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. [[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]]. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.
 
בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].
בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].


ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] (1958) התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה מרבני [[גבעת אולגה]] ב[[חדרה]], בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קרית גת]] ו[[ברוש (מושב)|ברוש]] ושימש כמורה חייל.  
ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה , בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קרית גת]].


בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות שליחות למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].
בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות שליחות למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].


בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה ב[[שדה יעקב]] וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).
בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור הנוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).


בשנת [[תשמ"א]] (1981) התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי  
במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי  
שיעורים ברדיו 'קול חי'.
שיעורים ברדיו.


בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.
בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.


בשנת [[תשנ"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת [[סנהדריה]] ב[[ירושלים]].
בשנת [[תשנ"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].


בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]]. משמש גם בתפקידים: נשיא ארגון [[ארגון אחווה|אחווה]] העולמי, סגן נשיא [[חברא קדישא חסידים]] ב[[ירושלים]] ועוד.  
בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]].  


בשנת [[תשס"ח]] (2008) נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.
בשנת [[תשס"ח]] נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.


בשנת 2012 התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובחודש אוגוסט 2014 התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.
בשנת [[תשע"ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע"ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־17:22, 23 באוגוסט 2020

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה מועתק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שמעון אליטוב

הרב חים שמעון גד אליטוב מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כרב העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין. מחשובי רבני חב"ד בירושלים וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.

תולדות חייו

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. תש"ח התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים. בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.

בי"ג באב תשי"ח התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה , בפרדס בחצר הישיבה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקרית גת.

בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומניסטית, ובשנת תשל"א נסע לאותה מטרה בארגנטינה, לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס.

בשנת תשל"ט שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור הנוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו.

בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.

בשנת תשנ"א שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים.

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת תשס"ח נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת תשע"ב התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת תשע"ד התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

משפחתו

בניו
בנותיו
  • מרת נחמה אסולין. מנהלת מכללת תובנות.
  • מרת שטערנא שרה שוויכה. מנהלת בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד.
חתניו
אחיו
  • הרב מאיר אליטוב.
  • הרב יעקב אליטוב שהיה רבה של קונגו.
  • הרב שלמה אליטוב רב הקהילה החלאבית במנצ'סטר.
  • הרב התמים יצחק דוד אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים.
  • אברהם ע"ה אליטוב.
  • גברת רוחמה וויס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים