קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:24, 28 ביולי 2018

קידוש לבנה הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, החל משבעה ימים אחרי המולד, ועד למילויה של הלבנה. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".

השתלשלות המנהג

כאשר קיבלו ישראל את התורה, היו מוקפים בענני הכבוד, ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון^[1].

בפרקי דרבי אליעזר^[2] מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.

בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה בחידושה אומר "ברוך מחדש חודשים"..."^[3], "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"^[4].

כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים^[5] והראשונים^[6].

עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש^[7].

במסכת סופרים מופיע^[8] שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.

וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה^[9].

לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"^[10], היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.

מנהגי קידוש לבנה

את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות^[11].
יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה^[12].

רמזים וסגולות בקידוש לבנה

אמירת 'דוד מלך ישראל' הוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819^[13].
ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים^[14].

קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה

בשיחה מוגהת שאמר הרבי בשבת פרשת נח בשנת תשנ"ב אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"

ובפרטיות יותר: לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"

לקריאה נוספת

הרב שלמה יצחק פראנק, סדר קידוש לבנה, עכו, תשס"א
הרב חיים קיז'נר, סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח חשוון תשע"ה
הרב מרדכי מנשה לאופר, הסגולה בקידוש הלבנה, שבועון התקשרות

קישורים חיצוניים

↑ רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.
↑ פרק נ"א.
↑ ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.
↑ סנהדרין מב, א.
↑ סידור רב עמרם גאון.
↑ רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".
↑ רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.
↑ פרק י"ט הלכה י'.
↑ מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.
↑ רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.
↑ שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.
↑ כף החיים אות כ"ח.
↑ שערי אפרים, בשם המהרש"א.
↑ טעמי המנהגים.

[1] רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.

[2] פרק נ"א.

[3] ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.

[4] סנהדרין מב, א.

[5] סידור רב עמרם גאון.

[6] רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".

[7] רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.

[8] פרק י"ט הלכה י'.

[9] מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.

[10] רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.

[11] שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.

[12] כף החיים אות כ"ח.

[13] שערי אפרים, בשם המהרש"א.

[14] טעמי המנהגים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]]
 '''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".
+==השתלשלות המנהג==
+כאשר [[מתן תורה|קיבלו ישראל את התורה]], היו מוקפים ב[[ענני הכבוד]], ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון{{הערה|רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.}}.
+ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.
+בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה '''בחידושה''' אומר "ברוך מחדש חודשים"..."{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.}}, "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"{{הערה|סנהדרין מב, א.}}.
+כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".}}.
+עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}.
+במסכת סופרים מופיע{{הערה|פרק י"ט הלכה י'.}} שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.
+וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה{{הערה|מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.}}.
+לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"{{הערה|רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.}}, היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.
+==מנהגי קידוש לבנה==
+*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}.
+*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}.
+==רמזים וסגולות בקידוש לבנה==
+*אמירת 'דוד מלך ישראל' הוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819{{הערה|שערי אפרים, בשם המהרש"א.}}.
+*ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים{{הערה|טעמי המנהגים.}}.
 == קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה ==