יששכר דב גורביץ' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 הרב גורביץ נולד בשנת [[תרע"ה]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב [[שלום גורביץ]], חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי ה[[של"ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]], לקראת המעבר ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת [[תר"צ]] (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו.
-הרב גורביץ הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיע הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|צילום הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}.
+הרב גורביץ הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיע הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|צילום הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ' כ[[מגיד שיעור]] בחסידות לקבוצת נערים בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ושנשלחו לבית יתומים, ממנה השתחררו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ, לעומתם, הושב במאסר עד ליום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] בו שוחרר.
-בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ' כ[[מגיד שיעור]] בחסידות לקבוצת נערים בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ושנשלחו לבית יתומים, ממנה השתחררו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ, לעומתם, הושב במאסר עד ליום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] בו שוחרר. ב[[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין הצליח להשיג לחמוק מחובה זו. לאחר השירות הצבאי, בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים.
+ב[[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין הצליח להשיג לחמוק מחובה זו. לאחר השירות הצבאי, בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים.
 ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת[[ תש"ו]] (בהיותו בן 28), נשא במסרמקנד את רעייתו, מרת חנה לבית פויזנר. מיד לאחר החתונה עברו בני הזוג לעיר לבוב על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה, במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין (העשאלונים). הוועד שארגן את הדרכונים הפולנים, הצליח לסדר רק עבור אשתו ואילו עבורו הובטח שיקבל תוך כדי נסיעה. באותה רכבת בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת ור' יששכר שהיה ללא מסמכים הואשם בניסיון בריחה מרוסיה. בכך, נאלץ להיפרד מאשתו זמן קצר לאחר החתונה. החסידים ששהו ברכבת – ר' שמריהו ששונקין, ר' בצלאל וילשאנסקי, ר' זלמן שמעון דבורקין – רצו לסדר על המקום גט על תנאי, מחשש שהזוג הטרי מעולם לא ייפגש שוב. למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והכלה הטרייה המשיכה לפולין בעוד בעלה הולך לרצות עונש מאסר שסופו לא ידוע. כשהגיעה מרת חנה לפולין, שיגרה שאלה לאדמו"ר הריי"ץ ששהה בארצה"ב: האם לחזור לרוסיה, כפי רצונה, כדי לאתר את בעלה? התשובה שקיבלה: "יותר מתאים שהוא יבוא אליה מאשר שהיא תבוא אליו".