דובער ריקמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם ביהכ"נ ובית העלמין. כאן נולד להם בן [[שלום ריקמן]]. לאחר מכן המשפחה עברה לפרבר הסמוך [[קרסקובו]]. | בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם ביהכ"נ ובית העלמין. כאן נולד להם בן [[שלום ריקמן]]. לאחר מכן המשפחה עברה לפרבר הסמוך [[קרסקובו]]. | ||
בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ר' דובער (בן 43) עבר סדרת בדיקות רפואיות לקראת הגיוס לצבא, אך נמצא לא כשיר בשל קוצר ראיה. בינתיים, התחילו להגיע שמועות על הזוועות אשר מחוללים הגרמנים ועוזריהם בשטחים הכבושים, ובמיוחד לגבי היהודים. ר' דובער ניסה שוב ושוב להתגייס לצבא כמתנדב. אולם, שתי בקשותיו נדחו. | בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ר' דובער (בן 43) עבר סדרת בדיקות רפואיות לקראת הגיוס לצבא, אך נמצא לא כשיר בשל קוצר ראיה. בינתיים, התחילו להגיע שמועות על הזוועות אשר מחוללים הגרמנים ועוזריהם בשטחים הכבושים, ובמיוחד לגבי היהודים. ר' דובער ניסה שוב ושוב להתגייס לצבא כמתנדב. אולם, שתי בקשותיו נדחו. | ||
בחורף תש"ב עם התקרבות החזית לאזור מגוריהם מלטה משפחת ריקמן לעיר [[טשקנט]].כאן ר' דובער עבד כמסגר וסנדלר והיה אחד מתומכי הקהילה היהודית בכלל ושל חב"ד בפרט.הוא השתתף ביסוד ביהכ"נ ו'חדר' ללימוד תורה לילדים. | בחורף [[תש"ב]] עם התקרבות החזית לאזור מגוריהם מלטה משפחת ריקמן לעיר [[טשקנט]].כאן ר' דובער עבד כמסגר וסנדלר והיה אחד מתומכי הקהילה היהודית בכלל ושל חב"ד בפרט.הוא השתתף ביסוד ביהכ"נ ו'חדר' ללימוד תורה לילדים. | ||
כעבור שנתיית וחצי (שנה לפני תום המלחמה),משפחת ריקמן שבה הבייתה לקרסקובו. | כעבור שנתיית וחצי (שנה לפני תום המלחמה),משפחת ריקמן שבה הבייתה לקרסקובו. | ||
ר' דובער מצא לו עבודה בעיר יגורייבסק, די רחוק מהבית, אבל עם אפשרות שמירת שבתות וחגים. אחרי המלחמה (בשנת תש"ו) זכתה משפחת ריקמן לארח בשבתות את הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] שהיתה בדרך יציאה לארצ"ה. | ר' דובער מצא לו עבודה בעיר יגורייבסק, די רחוק מהבית, אבל עם אפשרות שמירת שבתות וחגים. אחרי המלחמה (בשנת [[תש"ו]]) זכתה משפחת ריקמן לארח בשבתות את הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] שהיתה בדרך יציאה לארצ"ה. | ||
זה היה הזמן כאשר פליטים מפולין, יהודים ברובם, התחילו לעזוב את ברה"מ בהמונים ע"מ לשוב למקומות מגוריהם שלפני המלחמה. אז בשנת [[תש"ז]] כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד כדי לעזוב את ברה"מ עם עגל הפולנים. ברור שיעד מסעם היתה אה"ק. לשם כך עשו להם מסמכים הנדרשים ואף עברו לעיר [[לבוב]] (למברג), קרוב לגבול [[פולין]]. אולם גם הניסיון הזה לא עלה יפה. | זה היה הזמן כאשר פליטים מפולין, יהודים ברובם, התחילו לעזוב את ברה"מ בהמונים ע"מ לשוב למקומות מגוריהם שלפני המלחמה. אז בשנת [[תש"ז]] כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד כדי לעזוב את ברה"מ עם עגל הפולנים. ברור שיעד מסעם היתה אה"ק. לשם כך עשו להם מסמכים הנדרשים ואף עברו לעיר [[לבוב]] (למברג), קרוב לגבול [[פולין]]. אולם גם הניסיון הזה לא עלה יפה. | ||
בי"ח שבט תש"ז ר' דובער היה נעצר יחד עם כמה מראשי המשפחות החרים. | בי"ח שבט תש"ז ר' דובער היה נעצר יחד עם כמה מראשי המשפחות החרים. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בחודש ניסן תש"ח ר' דובער נאשם בפעילות אנטיסוביטית ונשפט לעשר שנות מאסר במחנות עבודה בסיביר. | בחודש ניסן תש"ח ר' דובער נאשם בפעילות אנטיסוביטית ונשפט לעשר שנות מאסר במחנות עבודה בסיביר. | ||
(לאותה "פרשה" נספחו גם החסידים ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]). | (לאותה "פרשה" נספחו גם החסידים ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]). | ||
בשורה על מותו של סטלין הסיגה את ר' דובער במחנה האסירים במזרח הרחוק על החוף האוקיאנוס השקט. עברו עוד כשנתיים עד לשחרורו בשנת [[תשט"ו]]. | |||
===העליה לארץ ישראל=== | ===העליה לארץ ישראל=== | ||
בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית. | בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית. | ||