מצות כיבוד אב ואם – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה "
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה.
כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה.
===אדם החפץ ללמוד תורה במקום אחר ===


ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.  
ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.  
== היכן נקבע הפסק? ==
כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}  
כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}  


שורה 20: שורה 19:
אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."
אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."


כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה...
כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.
== כוונה בקיום המצווה ==


למרתו ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
==ספרים בנושא==
[[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']]
הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות [[כיבוד אב ואם]]. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של [[רבותינו נשיאנו]] ובמיוחד של [[הרבי]] במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם מ[[מזכיר]]י הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.
בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.
בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על-ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].


== כוונה בקיום המצווה ==
הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.


למרתו ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על-ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:יורה דעה]]