צום גדליה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | ||
על פי [[ | על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך?" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז"ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה. | ||
יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית. | יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית. | ||
גרסה מ־07:27, 7 באוקטובר 2016
צום גדליה הוא יום תענית שנקבע ביום ג' בתשרי לזכר מותו של גדליה בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה שנשארו בארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. כאשר חל ג' תשרי בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, ד' בתשרי.
בביאת המשיח, יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.
אירועי היום
האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא ירמיהו. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים היתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.
מלך בני עמון, שעינו היתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בתנ"ך:
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים
— מלכים ב' כה, כה ואילך
אמרו חז"ל[1], שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.
מנהגי צום גדליה
אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני ראש השנה. כך נוהגים ב-770.[2] בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.
מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". בתפילת מנחה קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה,ו - נו,ח).
הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר דברי כיבושין ביום התענית לאחר תפילת מנחה[3].
על פי נגלה צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו לזכר החורבן ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך?" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי תורת הקבלה התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי האריז"ל חשוב מאוד לצום ביום זה.
יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב שניאור זלמן גוראריה שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית.
בחסידות
הרבי אומר ששמו של "גדליה" הוא מלשון גדלות - וכיון שיום זה נקרא על שם גדליה, הרי זה מראה שהיותו של יום זה "יום רצון לה'"[4] - מתחזקת וגדלה יותר מבשאר הצומות. כמו כן אמר הרבי שביום זה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש[5].
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==