32,431
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מנהגי צום גדליה== | ==מנהגי צום גדליה== | ||
אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770.{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252)}} בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770.{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}} בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | ||
מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". ב[[תפילת מנחה]] קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה,ו - נו,ח). | מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". ב[[תפילת מנחה]] קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה,ו - נו,ח). | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | ||
על פי נגלה צום | על פי [[תורה הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך?" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז"ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה. | ||
יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||