צום גדליה – הבדלי גרסאות
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | ||
צום גדליה הוא הצום הקל ביותר מ -4 הצומות שנתקנו לזכר החורבן ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך??" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי. מעניין לציין שהרבי הורה לג'ימי גור אריה לעשות סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית. | על פי נגלה צום גדליה הוא הצום הקל ביותר מ -4 הצומות שנתקנו לזכר החורבן ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך??" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי תורת הקבלה התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי האר"י ז"ל חשוב מאוד לצום ביום זה. מעניין לציין שהרבי הורה לג'ימי גור אריה לעשות סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||