12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול "
מ (החלפת טקסט – "מוסקבה " ב־"מוסקבה ") |
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
גל מעצרים נרחב נערך בשנת [[תרצ"ה]], וגל נוסף בוצע בב' אדר תרח"צ. | גל מעצרים נרחב נערך בשנת [[תרצ"ה]], וגל נוסף בוצע בב' אדר תרח"צ. | ||
==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה== | ==גל המעצרים הראשון - [[אלול]] תרצ"ה== | ||
[[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | ||
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
מציטוטים מתוך מסמכי ה[[ק.ג.ב.]] שהתפרסמו בספר 'חסידים בהצלת העם', עולה כי גם ר' [[שמואל מרוזוב]] (בנו של הרב אלחנן מרוזוב) שנעצר באותם ימים, נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה. | מציטוטים מתוך מסמכי ה[[ק.ג.ב.]] שהתפרסמו בספר 'חסידים בהצלת העם', עולה כי גם ר' [[שמואל מרוזוב]] (בנו של הרב אלחנן מרוזוב) שנעצר באותם ימים, נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה. | ||
(ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' | (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]). | ||
האמת המרה על הוצאתם להורג של אותם בני עלייה, לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות. | האמת המרה על הוצאתם להורג של אותם בני עלייה, לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות. | ||