דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף
דור השביעי (שיחה | תרומות) (זה שהבנין נקרא על שמו לא מצדיק להביא אותו עיין דף שיחה - הערות) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}") |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך{{הערה|1= ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}. | ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך{{הערה|1= ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}. | ||
כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|1= הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"{{הערה|1=ראה יב, כג. }} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"{{הערה|1=ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|1= המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח). | כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|1= הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"{{הערה|1=ראה יב, כג.}} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"{{הערה|1=ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|1= המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח). | ||
גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את [[נשמה|נשמות]] ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]... | גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את [[נשמה|נשמות]] ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]... | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
== בסעודה דלעתיד לבוא == | == בסעודה דלעתיד לבוא == | ||
בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר [[הקב"ה]] לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).{{הערה|1=פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס]}} את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.] }} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.] }} | בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר [[הקב"ה]] לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).{{הערה|1=פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס]}} את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.]}} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.]}} | ||
== ראו גם == | == ראו גם == |
גרסה מ־05:39, 22 באוגוסט 2016
דוד המלך מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי שאול המלך. מלך המשיח שיגאל את עם ישראל הוא מצאצאיו.
נשמתו של דוד המלך
נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:
א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון[1], ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל[2], כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכות[3]. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"[4], עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך[5].
כן הוא גם לפי דברי הרמב"ם[6] שהמלך הוא "לב כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"[7] בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"[8], ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות[9] שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל בקידוש לבנה מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל נפש... נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.[10]
ענין הביטול
ענין המלך הוא, שישנן נשמות נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה[11] מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת[12].
הקשר לרבותינו נשיאינו
רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.[13]
הרבי הרש"ב העיד על עצמו ועל אדמור"י חב"ד בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מאידיש): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור הבעל שם טוב מאיר תמיד, חסידות תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, והמגיד (ממעזריטש), והרבי (אדמו"ר הזקן), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח".[14]
עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של הרבי כמלך המשיח, שאחד מסימניו של מלך המשיח הוא "מלך מבית דוד"[15], כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו[16]: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה".
בסעודה דלעתיד לבוא
בסיומה של 'סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר' שתיערך בימות המשיח, אומר הקב"ה לדוד המלך לזמן - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).[17] את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת וירא[18] ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.[19]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.
- ↑ אגרת הקודש - פרק ז'. ספר הערכים - חב"ד חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.
- ↑ לעומת זאת שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות), ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
- ↑ פנחס כז. ח.
- ↑ ראה חגיגה ה, ב. ובארוכה - לקו"ש חלק ד' ע' 1050 ואילך.
- ↑ הלכות מלכים פ"ו ה"ג.
- ↑ ראה יב, כג.
- ↑ ראה זח"ג רכא, ב.
- ↑ המשך תער"ב חלק א' ע' נט.
- ↑ התוועדויות עמ' 1918 (534)
- ↑ לעומת זאת ישנן גם נשמות גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל הנביא שיהיה מלך על ישראל מכיוון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראל כאשר ביקשו למנות להם מלך.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, דרך מצוותיך, מצוות מינוי מלך.
- ↑ הרבי, תורת מנחם ז, תשי"ג חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון תשי"ג.
- ↑ תורת שלום עמ' 176.
- ↑ הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.
- ↑ שיחת דבר מלכות שבת פרשת שמות תשנ"ב.
- ↑ פסחים קי"ט, ב. לצורת הדף באתר היברו בוקס
- ↑ שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.
- ↑ שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.