ליקוטי אמרים - פרק מ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פרק מ"ה''' שבספר התניא מבאר דרך כיצד יתעורר האדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן. | '''פרק מ"ה''' שבספר התניא מבאר דרך כיצד יתעורר האדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן. | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
ה[[נשמה]] שהיא חלק אלוה ממעל, ירדה ל[[עולם הזה]] ממקום כבודה להתלבש ב[[גוף]] עכור ומגושם, שנתגשם כתוצאה מ[[משכא דחויא]], שהוא טומאת הנחש שנמשכה על [[גוף]] האדם על ידי הטומאה שהטיל ה[[נחש]] בחוה. כתוצאה מכך שרויה ה[[נשמה]] במאסר כביכול, וה[[גוף]] מושך אותה לעשות מעשים שאינם טובים ונגד רצון ה', המגשמים ומאפילין אותה, ומושכים אותה ממקור החיים | ה[[נשמה]] שהיא חלק אלוה ממעל, ירדה ל[[עולם הזה]] ממקום כבודה להתלבש ב[[גוף]] עכור ומגושם, שנתגשם כתוצאה מ[[משכא דחויא]], שהוא טומאת הנחש שנמשכה על [[גוף]] האדם על ידי הטומאה שהטיל ה[[נחש]] בחוה. כתוצאה מכך שרויה ה[[נשמה]] במאסר כביכול, וה[[גוף]] מושך אותה לעשות מעשים שאינם טובים ונגד רצון ה', המגשמים ומאפילין אותה, ומושכים אותה ממקור החיים ברוך הוא למקום הטומאה. בנוסף לכך, גם אור השם שממנו נשתלשלה הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל ממש, שרוי במאסר זה, והרי זה בבחינת "מלך אסור ברהטים". | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=מה|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ה}}}} | {{פרק תניא|פרק=מה|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ה}}}} | ||
גרסה מ־17:30, 22 בספטמבר 2016
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק מ"ה שבספר התניא מבאר דרך כיצד יתעורר האדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן.
מבוא לפרק
הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, ירדה לעולם הזה ממקום כבודה להתלבש בגוף עכור ומגושם, שנתגשם כתוצאה ממשכא דחויא, שהוא טומאת הנחש שנמשכה על גוף האדם על ידי הטומאה שהטיל הנחש בחוה. כתוצאה מכך שרויה הנשמה במאסר כביכול, והגוף מושך אותה לעשות מעשים שאינם טובים ונגד רצון ה', המגשמים ומאפילין אותה, ומושכים אותה ממקור החיים ברוך הוא למקום הטומאה. בנוסף לכך, גם אור השם שממנו נשתלשלה הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל ממש, שרוי במאסר זה, והרי זה בבחינת "מלך אסור ברהטים".
גוף הפרק
| פרק מה |
|---|
| פרק מה עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן, על ידי מידתו של יעקב אבינו עליו השלום, שהיא מידת הרחמים, לעורר במחשבתו תחילה רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ אלהות המחיה נפשו, אשר ירד ממקורו חיי החיים אין סוף ברוך הוא, הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, ונתלבש במשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית ההרחק. כי העולם הזה הוא תכלית הקליפות הגסות כו'. ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה, ומלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא. כי יעקב חבל נחלתו, וכמשל המושך בחבל וכו', והוא סוד גלות השכינה. ועל זה נאמר: "וישוב אל ה' וירחמהו", לעורר רחמים רבים על שם ה' השוכן אתנו, כדכתיב: "השוכן אתם בתוך טומאתם".
וזהו שאמר הכתוב: "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך". כי רחל היא כנסת ישראל, מקור כל הנשמות. ויעקב במידתו העליונה, שהיא מידת הרחמים שבאצילות, הוא המעורר רחמים רבים עליה. "וישא את קולו" למעלה, למקור הרחמים העליונים, הנקרא "אב הרחמים" ומקורם. "ויבך", לעורר ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנסת ישראל, להעלותן מגלותן ולייחדן ביחוד העליון אור אין סוף ברוך הוא, בבחינת נשיקין, שהיא אתדבקות רוחא ברוחא, כמו שכתוב: "ישקני מנשיקות פיהו", דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה. וכן מחשבה במחשבה, ומעשה במעשה, שהוא מעשה המצוות. ובפרט מעשה הצדקה וחסד, דחסד דרועא ימינא, הוא בחינת חיבוק ממש, כמו שכתוב "וימינו תחבקני". ועסק התורה בדיבור ומחשבת העיון הן בחינת נשיקין ממש. והנה על ידי זה יכול לבוא לבחינת אהבה רבה בהתגלות לבו, כדכתיב "ליעקב אשר פדה את אברהם", כמו שנתבאר במקום אחר. |
סיכום הפרק
כאשר האדם יעורר רחמים לפני ה' על נפשו, ויתבונן במאסר הרוחני שבו היא שרויה, הוא יתעורר לעבודת השם ולעסוק בתורה ובמצוות לשמן.
צילום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק מ"ד |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ"ו |