ארגון הגג למוסדות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר לו הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה | היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר לו הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה ה[[יחידות]] בגרסא מעט שונה.}}. | ||
בחודשי הקיץ של שנת [[תשל"ג]] החלו עסקני חב"ד בארץ בשיתוף פעולה, והחלו לקיים אסיפות משותפות שנועדו לעודד שיתוף פעולה וסיוע בין העסקנים, ולקדם פרוייקטים משותפים. | בחודשי הקיץ של שנת [[תשל"ג]] החלו עסקני חב"ד בארץ בשיתוף פעולה, והחלו לקיים אסיפות משותפות שנועדו לעודד שיתוף פעולה וסיוע בין העסקנים, ולקדם פרוייקטים משותפים. | ||
גרסה מ־15:18, 1 בנובמבר 2016
ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש היה גוף מייצג של כלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שפעל בין השנים תשל"ג-תש"נ, ונוהל על ידי ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הרב אפרים וולף, הרב אריה לייב קפלן, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב שמואל חפר.
הארגון הביא להתפתחותם של מוסדות וקהילות חב"ד בארץ הקודש, ועמד בקשר רציף עם הרבי וקיבל הוראות תדירות בנוגע לפעולותיו. הארגון בוטל בהוראתו הישירה של הרבי בחודש ניסן תש"נ.
היסטוריה
היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ביחידות לרב שמואל חפר אמר לו הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"[1].
בחודשי הקיץ של שנת תשל"ג החלו עסקני חב"ד בארץ בשיתוף פעולה, והחלו לקיים אסיפות משותפות שנועדו לעודד שיתוף פעולה וסיוע בין העסקנים, ולקדם פרוייקטים משותפים.
באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש סיון, הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב מענדל פוטרפס, הרב אפרים וולף, הרב שמואל חפר, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא ווילימובסקי, הרב שלום פלדמן והרב משה סלונים (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב אהרן פרידמן, הרב חנוך גליצנשטיין, הרב ברוך גופין, הרב יעקב מינסקי, הרב מרדכי גולדברג, והרב טייכמן).
בהמשך, עם הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לפעול בשליחות הרבי בהקמת הישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג, ועם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב שלמה מיידנצ'יק - יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב אפרים וולף - מנהל ישבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, הרב אריה לייב קפלן - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב שמואל חפר - מנהל סמינר בית רבקה.
בחודש אדר תשל"ט, שיגר הרבי מכתב חריף אל ר' שמואל חפר על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי והפצרתי וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת "חדשות" בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"[2].
בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.
בשנת תשמ"ב צורף להנהלת הארגון הרב זושא וילימובסקי, כמופקד על הקשר והתיאום בין ארגון הגג למוסדות חב"ד ברחבי הארץ.
הוראת מהרבי
בשנת תשמ"ב מסר הרב חודוקוב מהרבי באמצעות הטלפון בקשר עם ארגון הגג: "בכלל צריך הארגון גג לדאוג לכל ארץ ישראל, וזה יעזור גם כן ליתר המוסדות".
ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג בניו יורק למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים תמידיים בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך".
בשנת תשמ"ט כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בראשות ר' יוסף יצחק אהרונוב בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש שבתי חב"ד מסונפים לצעירי אגודת חב"ד בלבד.
מטרות ופעולות
מטרתו של ארגון הגג היה הקמת גוף מייצג, שיאחד את כלל מוסדות ופעולות חב"ד ברחבי הארץ וייצג אותם בפני גורמי השלטון וגורמים נוספים, וכן לפעול בעניני הרבי שאינם שייכים למוסד או לארגון חב"די מסויים.
מפעולות הארגון:
- מינוי שלוחי הרבי לארץ הקודש במשרות הוראה ורבנות.
- עמידה בקשרי ידידות עם רבנים לא חב"דיים, גורמים פוליטיים, ואילי הון.
- איתור אברכים חב"דיים המתאימים לפעול בעסקנות, והכשרתם.
- ביסוס וקיום מוסדות חב"ד, והקמת סניפים חדשים.
- יצירת דעת קהל חיובית, באמצעות הוצאה לאור והפצה.
- כנסים ארציים לכבוד סיומי הרמב"ם.
ביטול הארגון
עם בחירתו של מר יצחק שמיר לראשות הממשלה, הקמת ממשלת ימין צרה בראשותו, ועמידתו העיקשת על שלימות הארץ, החל מר שמעון פרס במהלכים חשאיים לשכנוע חברי כנסת מתוך הממשלה להצטרף אליו להצבעת אי-אמון. במסגרת מהלכים אלו קיים מגעים גם עם אנשי ארגון הגג, והבטיח להם הצעות שונות, כולל שמירה על שלימות הארץ.
בסופו של דבר, נבלמה התכנית בזכות שני חברי כנסת שנעדרו ממליאת הכנסת בהוראתו של הרבי באמצעות ר' יוסף יצחק אהרונוב, מאורע שקיבל לימים את השם התרגיל המסריח.
זמן קצר לאחר מכן הורה הרבי לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש לבטל את ארגון הגג.
תחומי אחריותו של הארגון עברו לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ולצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש[דרוש מקור].
פעילי הארגון
במשך השנים נטלו בפעולות הארגון עסקנים שונים שייצגו את מוסדות חב"ד בארץ:
- הרב אפרים וולף - תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד
- הרב שמואל חפר - בית רבקה כפר חב"ד
- הרב שלמה מיידנצ'יק - ועד כפר חב"ד
- הרב זושא ווילימובסקי
- הרב שלום פלדמן
- הרב משה סלונים
- הרב אהרן פרידמן
- הרב חנוך גליצנשטיין
- הרב ברוך גופין
- הרב יעקב מינסקי
- הרב מרדכי גולדברג
- הרב טייכמן
- הרב יהושע יוזביץ - מוסדות חב"ד תורת אמת ירושלים
- הרב ירמיהו ברנובר - אגודת שמי"ר ליוצאי רוסיה
- הרב שלום דובער וולף
- הרב יוסף שמואל גרליצקי
- הרב יוסף בלוי
- הרב יוסף גלבשטיין
לקריאה נוספת
- זושא וולף, ימי תמימים כרכים ו-ח