מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה.
לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה.


משנת [[תשנ"ח]], מופעל בעיר [[סניף צבאות השם מגדל העמק|סניף של תנועת הנוער צבאות השם בארה"ק]] שמופעל ע"י הרב [[משה זלמנוב]] והרב אלעזר וולדמן ועד היום נחשב כאחד הסניפים המוצלחים בארץ. כחלק מפעילות הסניף מתקיים בכל שנה (מאז שנת [[תשס"ו]]) דיי קעמפ "[[גן ישראל מגדל העמק]]" בהשתתפות ילדי הקהילה.
בקיץ מתקיימות קייטנות לילדים על ידי [[צא"ח]] במגדל העמק. משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). החל משנת [[תשס"ו]] החלו בני משפחת זלמנוב להפעיל קייטנה לעילוי נשמת סבם (ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]).
 
בקיץ מתקיימות קייטנות לילדים על ידי [[צא"ח]] במגדל העמק. משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני).


בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
שורה 45: שורה 43:
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא וחזן בחודש החגים.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא וחזן בחודש החגים.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי לעיר, ממקימי בית הכנסת והקהילה, גבאי וחבר הנהלת הישיבה מלפנים.


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
שורה 54: שורה 51:
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[מקווה חב"ד]].
*[[צבאות השם מגדל העמק]], בהנהלת השליח הרב [[משה זלמנוב]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.

גרסה מ־23:15, 11 במאי 2016

מגדל העמק

בניין בית הכנסת חב"ד בעיר
עיר מגדל העמק
מדינה ארץ ישראל
שכונה חב"דית רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
מייסדי הקהילה הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ
רב הקהילה הרב ישראל יוסף הנדל
שלוחים מרכזיים הרב אליעזר פרסיה
מספר בתי חב"ד 2
מספר משפחות בקהילה 200
השליח הרב אליעזר פרסיה עם חנוכיה ציבורית בכניסה למגדל העמק

מגדל העמק היא עיר בצפון ארץ ישראל. הוקמה בשנת ה'תשי"ג, ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על עמק יזרעאל.

הרבי הסביר[1], כי שם העיר קשור עם הפסוקים[2] "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

חב"ד בעיר

עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת הקבוצה ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך ור' שמואל בן סימון. וכן את ר' עזרא ערד.

לקהילה בית כנסת מרכזי אשר חזיתו בצורת 770, על-שם הרבנית חיה מושקא שהוקם בברכתו של הרבי.

לאחר שייסד הרבי את צבאות ה', החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה.

בקיץ מתקיימות קייטנות לילדים על ידי צא"ח במגדל העמק. משנת תשס"ז (עד תש"ע) החל לפעול בעיר קעמפ גן ישראל צבא הגאולה (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). החל משנת תשס"ו החלו בני משפחת זלמנוב להפעיל קייטנה לעילוי נשמת סבם (ר' זלמן טוביה אבלסקי).

בשנת ה'תשע"ג נפתח בית כנסת לצעירים בבניין התלמוד תורה - בית הכנסת פעיל בשבתות וימים טובים. כרב בית הכנסת מכהן הרב שניאור זלמן קניג,

בשנת תשע"ו נפתחו שני בתי כנסת חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.

תפקידים בולטים בקהילה

מוסדות חב"ד בעיר

בניין התלמוד תורה חב"ד בעיר

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במכתבים לכנסי השלוחים לארץ הקודש. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".
  2. שיר השירים ד, ד. ב, א.