פורטל:הקהל – הבדלי גרסאות

גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] על "[[מבצע הקהל]]" וביאר היטב את תפקידו של כל [[יהודי]] במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג)

[[מעמד הקהל]] התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת [[הר הבית]] ומקום ה[[מקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי ה[[תורה]]. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה ב[[עזרה]], פרשיות מ[[ספר דברים]] לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום [[מצות הקהל]], כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל".

גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, [[שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום [[מצות הקהל בימינו]] - בזמן ש[[בית המקדש]] חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, מתוך ציפיה עמוקה לקיומה בשלימות [[לעתיד לבוא]] - ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

בשנת [[תשמ"ח]], שהיתה "[[שנת הקהל]]", יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בהכרזה על "[[מבצע הקהל]]". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד.

! style="background-color: #CCFF99;" | [[מבצע הקהל]]

|-

|}