אסתר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 73: / שורה 73: @@
 לעומת זאת, על פי פירוש האריז"ל{{הערה|שם=תל}} שהיתה זו שידה שהיתה אצל אחשוורוש, מובן שהוא נולד ממנה, אלא שהוא נקרא בנה של אסתר מכיוון שהיא (השידה) היתה מהחלק הרע של אסתר.
-== אסתר בחסידות ==
+==בתורת החסידות==
-ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי "אסתר" היא מלשון "הסתרה", כמו שכתוב "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". [[נס]] פורים היה מוסתר ומלובש ב[[טבע]] בצורה שקשה להבחין כי מדובר בנס אלוקי. כלומר, ניתן להסביר את מהלך האירועים במגילה, כצירוף מקרים מופלא הניתן להסבר בדרכי [[הטבע]] ונסתר כח עליון אלוקי. אך תורת החסידות מחדשת, כי דווקא הנסים ה'מלובשים' בטבע, הם נסים נעלים יותר מהנסים הנראים בגלוי כי הם בגדר 'נס' - השוברים את הטבע.
+הגמרא אמרה, שהמקור לשם "אסתר" מן התורה הוא הפסוק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". והיינו, שעניינה של אסתר שנמשלה ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|שם=יוט}} הוא – הסתרת האלקות בזמן הגלות, שעל שמה אומרים "ביום" – הגילוי הינו באופן של "ההוא" – שהוא לשון נסתר, כיוון שהגילוי נעדר (בשונה מלעתיד לבוא שיאמרו "ביום ההוא: הנה אלקינו זה"{{הערה|ישעיה כה, ט.}}){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/90d.htm תורה אור מגילת אסתר צ, ד].}}.
-ולכן אסתר היא בדרגת [[מלכות דאצילות]], כיוון שספירת ה[[מלכות]] {{מונחון|ד|של עולם ה}}[[אצילות]] כוללת את ה[[אורות]] הכי [[עליונים|נעלים]] (מצד היותו האחרון ב[[עולם האצילות]]) אך מצד שני מספירה זו האור יורד לעולמות התחתונים יותר; [[בריאה]], [[יצירה]], ו[[עשיה]], ומשפיע עליהם את האורות שיש בעולם האצילות בצורה [[צמצום|מצומצמת]] יותר. על-דרך נס פורים שהגילוי האלוקי שבנס הוא נעלה ביותר, ומצד שני חודר ב[[גשמיות]]-[[עולמות תחתונים|תחתונים]].
+דרגתה של אסתר היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], אשר נעשית [[עתיק]] ל[[עולם הבריאה]], ומסתתרת בירידתה לשם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92a.htm תורה אור מגילת אסתר צב, א].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדה"ז תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת היתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.
-ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בחג הפורים שנת [[תשי"ד]] נשא הרבי [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית "[[חסיד]]י" (חסיד זהו לאו דווקא אדם שמשתייך ל[[חצר חסידית|חסידות]] מסוימת או ל[[אדמו"ר]] מסוים, אלא נקבע לפי דפוס התנהגות 'חסידי'). כי לכאורה על פי ה[[הלכה]] היבשה היה אסור לאסתר ל[[מסירות נפש|מסור את נפשה]] בשביל חייו של מישהו אחר, ואם הייתה שואלת [[רב]] לא [[חסיד]]י האם עליה להסתכן בשביל להציל את חייהם של עם ישראל, הייתה נענית בשלילה! ומוסיף [[הרבי]] שה"הנהגה החסידית" הזו הגיעה אליה כי גדלה בביתו של חסיד - [[מרדכי היהודי]], שמוכרחים לומר שמרדכי היה חסיד, כי רק חסיד שמבין את מעלת אמירת '[[לחיים]]' יכול לתקן כזה [[מנהג]] של שתיית לחיים לדורות.
+הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר הגילוי אלוקות נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}.
+השם "הדסה" שהוא מלשון "הדס", נתבאר בפרדס{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס.}} ובמאורי אור {{הערה|מערכת ה' אות יז.}}, שזה הולך על בחינת המלכות כפי שהיא מתייחדת עם ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג"ת]], שזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כג, מ.}}, והמצוה היא בשלשה הדסים{{הערה|סוכה לד, ב.}}, כנגד שלשת הספירות חסד גבורה תפארת, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל תשי"ג. תשכ"ד.}}.
+והרבי מבאר, שהסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.
+בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בודאי היתה אסתר צריכה לשאול ולברר דעתו של מרדכי, ולא לעשות הכל מעצמה? אך הביאור הוא (כמבואר שם), שלהיותה "עקרת הבית", "כל עניני הנהגת עולם שייך אצלה, ובעלה מרדכי . . 'בטח בה לב בעלה'{{הערה|משלי לא, יא.}} שבודאי לא תעשה דבר שלא כהוגן ח"ו, ולכן עשתה בעצמה כו'"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2970841 שיחת חג הפורים תשי"ז אות לה].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].
 {{הערות שוליים}}