שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:09, 30 בינואר 2016

הרב שמעון רוזנברג (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר בעפולה, ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח שלוחי הרבי בבומבי של ביתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג.

תולדות חיים

נולד בט' באב תש"ט להוריו דב בעריש ואיטה רוזנברג, בשכונת הרכבת בלוד, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה משפיע קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון את"ה בישיבה בלוד, והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב דוד מאיר דרוקמן (כיום, רב העיר קרית מוצקין).

בתחילת שנת הלימודים תשל"א החל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ב נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים^[1]

את פעילותו החב"דית בעיר החליפו שלוחי הרבי לעפולה, האחים הרב חיים שלום ושלמה סגל, שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי בנצרת עלית מידיו של הרב איצ'קע גאנזבורג שפעל תחת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' במגדל העמק השייך לגיסו הרב יצחק דוד גרוסמן.

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר יצחק נבון.

בשנת תשס"ז נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג בפיגוע רצחני בבית חב"ד בומביי. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.

ביקורת

לפני הבחירות לראשות העיר בשנת תשס"ח, מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה^[2] במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.

בשנת תשע"א כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה^[3], כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות הציונות^[4], אך למרות זאת, השתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".

משפחתו

בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - שליח הרבי בשכונת רמות בחיפה.
בנו, הרב שמואל רוזנברג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בצומת גולני.
חתנו, פנחס גרוס, גבעת שמואל.
חתנו, הרב חיים יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב.
חתנו, הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי בשכונת אחוזה בחיפה.
חתנו, הרב שמואל גלפרין, קרית מלאכי.
חתנו, הרב גבריאל נח הולצברג - שליח הרבי בבית חב"ד בומביי (נהרג בפיגוע רצחני).
חתנו, יעקב דוד לייטר, צפת.
חתנו, אברהם מקוביצקי, מגדל העמק.
חתנו, הרב אליקים וייסגלס, מגדל העמק.
חתנו, ישראל ויינברג.

קישורים חיצוניים

רק האמונה נותנת כח להמשיך - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

הערות שוליים

↑ אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ.
↑ הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה - אתר col.
↑ ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד ד' באייר תשע"א.
↑ הרב דוד מאיר דרוקמן בטור הגות: הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד! ב' ניסן תשע"א.

[1] אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ.

[2] הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה - אתר col.

[3] ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד ד' באייר תשע"א.

[4] הרב דוד מאיר דרוקמן בטור הגות: הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד! ב' ניסן תשע"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת ביתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
 [[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
-הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא שליח חב"ד הראשון שנשלח לעפולה, מייסד בית חב"ד עפולה ופועל ללא לאות להפצת יהדות בקרב תושבי העיר.
+הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד בומביי|בבומבי]] של ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קרית מוצקין]]).
-בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה כשליח הראשון. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}
+בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}
-לפעילותו החב"דית בעיר נוספו [[שליח|שליח]] [[הרבי]] לעפולה, הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שבמקור נשלח ע"י הרבי לכפר תבור אך החליט לגור בעפולה.
+את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.
-בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
+בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
 כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].
+בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.
 בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.
-==מינויו לרב קהילת חב"ד עפולה==
+===ביקורת===
-בשנת [[תשס"ח]], מונה לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}}  מהלך זה התקבל בשמחה ע"י קהילת חב"ד עפולה, ואף קיבל את תמיכתו של רב העיר וראש העיר.
+לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.
+בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' באייר תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' ניסן תשע"א.}}, אך למרות זאת, השתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".
 ==משפחתו==