ישראל זיסל דבורץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/#!g=1" ב־"http://old2.ih.chabad.info/#!g=1"
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים")
מ (החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/#!g=1" ב־"http://old2.ih.chabad.info/#!g=1")
שורה 10: שורה 10:
בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו ב[[ירושלים]], אך לאחר מכן עבר ל[[חברון]] שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.
בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו ב[[ירושלים]], אך לאחר מכן עבר ל[[חברון]] שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.


בחודש תמוז תרפ"ט בעת [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ]] בארץ, ניצל את קשריו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד (קמינצקי) עמוד 266.}} (במקביל ללחציו של הרב [[אליעזר דן סלונים]]) להשגת אישור כניסה ל[[מערת המכפלה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת [[תשע"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76701 התגלו זכרונותיו של הרב ישראל זיסל דבורץ, רב ועסקן חסידי, מחסידי אדמו"ר הריי"צ. הזכרונות מזמן ביקור הרבי בארץ הקודש בחברון, במערת המכפלה] {{אינפו}}}}.
בחודש תמוז תרפ"ט בעת [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ]] בארץ, ניצל את קשריו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד (קמינצקי) עמוד 266.}} (במקביל ללחציו של הרב [[אליעזר דן סלונים]]) להשגת אישור כניסה ל[[מערת המכפלה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת [[תשע"ג]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76701 התגלו זכרונותיו של הרב ישראל זיסל דבורץ, רב ועסקן חסידי, מחסידי אדמו"ר הריי"צ. הזכרונות מזמן ביקור הרבי בארץ הקודש בחברון, במערת המכפלה] {{אינפו}}}}.


בסביבות שנת [[תרצ"ה]] הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ט"ו, אגרת ה'תשלו.}}
בסביבות שנת [[תרצ"ה]] הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ט"ו, אגרת ה'תשלו.}}