זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 21: | שורה 21: | ||
===מקים ומייסד היהדות והחסידות בקרית גת=== | ===מקים ומייסד היהדות והחסידות בקרית גת=== | ||
בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם ייסד את מוסדות החינוך בעיר, חבר הנהלה ומשפיע בישיבה, הקים וניהל את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" משפיע ומחנך ומקים הקהילה במקום. | בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם ייסד את מוסדות החינוך בעיר, חבר הנהלה ומשפיע בישיבה, הקים וניהל את קהילת חב"ד, | ||
בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" משפיע ומחנך ומקים הקהילה במקום. | |||
גרסה מ־07:23, 30 ביולי 2014
הרב זלמן טוביה הכהן אבלסקי (תרפ"ח-תשע"ד) כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר קרית גת.
קורות חיים
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי בשנת תרפ"ז ברוסיה ולמד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד בתומכי תמימים פאקינג ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של אדמו"ר הריי"צ לרומניה.
פעילותו
בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון יד לאחים והתמנה לחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
מקים ומייסד בתי הספר חב"ד בארץ
במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.
מקים ומייסד היהדות והחסידות בקרית גת
בשנת תש"כ יצא, בהוראת הרבי, לשליחות בקרית גת, שם ייסד את מוסדות החינוך בעיר, חבר הנהלה ומשפיע בישיבה, הקים וניהל את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" משפיע ומחנך ומקים הקהילה במקום.
פעולות נוספות
הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון ניידות חב"ד בארץ הקודש.
בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.
מקים ומייסד היהדות והחסידות במדינת מולדובה
בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.
לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.
בעל הבית של מדינת רומניה
בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
בשמחת תורה של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.
חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.
פטירתו
ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות האגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א), וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.
מסע הלוויתו שהתקיים ביום ראשון יצא מ770 כפר חב"ד ועצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לעבר בית העלמין בהר הזיתים שם מנוחתו כבוד.
משפחתו
- בניו
- הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.
- הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט בניידות חב"ד.
- הרב משה אבלסקי ע"ה.
- הרב ישעיה זושא אבלסקי - מנהל עזרת אחים וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
- חתניו
- הרב דוד נחשון - יו"ר צבאות השם בארץ הקודש וניידות חב"ד באה"ק, נצרת עילית.
- הרב נחמן מיידנצ'יק - מנהל בית חב"ד בשדה התעופה בן גוריון וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל, כפר חב"ד.
- הרב משה זלמנוב - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות מגדל העמק ונצרת עילית, מפקח ויועץ כשרותי.
קישורים חיצוניים
- טייערע ברידער! - דברי הרב אבלסקי בית משיח גליון 530.