ברוך מרדכי ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:53, 17 באפריל 2014

ר' ברוך מרדכי (מוט'ל) ליפשיץ (מכונה ר' מוט'ל דער שוחט - "השוחט ממוסקבה"),

תולדות חייו

נולד בל' מנחם אב תרע"ו בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק גייסינסקי) מחצר הורונוסטופול אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות . במשך כל שנות חייו ברוסיה מסר את נפשו על קיום התורה ומצוות חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית מקוואות טהרה, אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את התוועדויות החסידים ביומי דפגרא. היה המוהל והשוחט החסידי במוסקבה באותם ימים, והיה חזן מופלא.

בשנת תרצ"ו או תרצ"ז, כשהרבי הריי"צ התגורר באוטבוצק שבפולין, הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני ראש השנה. במכתבו כתב הרבי שמאחר שהחסידים ברוסיה לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו^[1].

כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' יחיאל מיכל רפפורט, אותם העביר למוסקבה ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל חזרה מכתב מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.

מאסרו

בכ"א אדר תרצ"ט, בעת חזרתו לביתו ממסיבת התנאים עם כלתו - בת למשפחת חסידי רוז'ין נתפס ובעקבות זאת התבטל השידוך. למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב. בחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות. בד' מר חשוון ת"ש נשלח לשלש שנות גלות במחנה עבודה (גולאג) בסיביר.

בעקבות סירובו לעבוד במחנה בשבת נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר.

בשנת תש"ב תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת מלחמת העולם השניה החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם. לאחר מאמצים עבר לעבוד בעיירה נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום.

בשנת תש"ו עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם.

מהסעיפים החמורים ביותר עליהם נאשם, היו:

ליפשיץ מתעסק באיסוף כספים עבור משפחות האסירים (היתה זאת אחת ה'עבירות' החמורות ביותר בעיניהם).
ליפשיץ מנהל תעמולה גדולה כדי שיהודים ישתמטו משירות בצבא הרוסי, בין היתר על ידי חבישת משקפיים שמקלקלות את טיב הראייה.
ליפשיץ מקיים קשר מכתבים תכוף עם סוכן של הארגון המחתרתי של שניאורסאהן היושב בפולין.
ליפשיץ מכנס בביתו בחורים צעירים ולומד איתם דברים שהשלטון הסובייטי אוסר ללמוד, כמו מאמריו של שניאורסאהן.
יש לליפשיץ חלק גדול בארגון התכנסויות בלתי חוקיות.

בשנת תשכ"ז עבר לגור במוסקווה שם התגורר למעלה מחצי יובל שנים.

פעמים רבות ביקש מהרבי לעזוב את רוסיה ולנסוע אל הרבי ב-770, אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט. רק בשנת תשמ"ז כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' משה תמרין את מקצוע השחיטה הורשה לעזוב את רוסיה, והגיע לרבי בפעם הראשונה לחודש תשרי תשמ"ח, וזכה לקירובים נדירים מהרבי.

בכ' אדר שני תשמ"ט ניקה המשטר הקומוניסטי את ר' מוט'ל מכל אשמה,

בשבט תשנ"ג] נפטרה רעייתו מזיווג שני, ובעקבות זאת אחרי חודש עזב את רוסיה. לאחר שיצא מרוסיה התגורר בקראון הייטס, והיה מתפלל קבוע בבית הכנסת "חברת ש"ס" בשכונה. בליל שבת קודש פרשת ויקהל התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, בד' באדר שני תשע"ד.

ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת האידיש, ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג".

לקריאה נוספת

מוט'ל ליפשיץ, זכרונות פון גולאג (אידיש).
בית משיח גיליון 919

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ באגרות קודש חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת תרצ"ו לכל אנ"ש ברוסיה: "חפץ הוא קרובם [=הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [=בני ביתם] שי[חיו]'"

[1] באגרות קודש חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת תרצ"ו לכל אנ"ש ברוסיה: "חפץ הוא קרובם [=הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [=בני ביתם] שי[חיו]'"

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == תולדות חייו ==
-נולד לערך בשנת [[תרע"ו]], לאביו ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' [[אייזיק גייסינסקי]]) וגדל ב[[ברית המועצות]]. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא.
+נולד ב[[ל' מנחם אב]] [[תרע"ו]] בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' [[אייזיק גייסינסקי]]) מחצר [[הורונוסטופול]] אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות . במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא.
 בשנת [[תרצ"ו]] או [[תרצ"ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}}}.
 כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל חזרה מכתב מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.
-בגיל 21, בזמן שהיה חתן נתפס, ובחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות. לאחר שסירב נגזרו עליו שבע שנות מאסר, מתוכם הרצה שלוש שנים ב[[מחנה עבודה]] (גולאג) ב[[סיביר]].
+==מאסרו==
+ב[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], בעת חזרתו לביתו ממסיבת ה[[תנאים]] עם כלתו - בת למשפחת חסידי [[רוז'ין]] נתפס ובעקבות זאת התבטל השידוך.
+למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב.
+בחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות.
+ב[[ד' מר חשוון]] [[ת"ש]] נשלח לשלש שנות גלות ב[[מחנה עבודה]] (גולאג) ב[[סיביר]].
+בעקבות סירובו לעבוד במחנה בשבת נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר.
+בשנת [[תש"ב]] תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת מלחמת העולם השניה החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם.
+לאחר מאמצים עבר לעבוד בעיירה נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום.
+בשנת [[תש"ו]] עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם.
 מהסעיפים החמורים ביותר עליהם נאשם, היו:
@@ שורה 19: / שורה 32: @@
 #יש לליפשיץ חלק גדול בארגון התכנסויות בלתי חוקיות.
-פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] ב-[[770]], אך הרבי לא אישר. רק כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' [[משה תמרין]] את מקצוע ה[[שחיטה]] הורשה לעזוב את רוסיה, והגיע לרבי בפעם הראשונה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"ח]], וזכה לקירובים נדירים מהרבי.
+בשנת [[תשכ"ז]] עבר לגור ב[[מוסקווה]] שם התגורר למעלה מחצי יובל שנים.
+פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] ב-[[770]], אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט. רק בשנת [[תשמ"ז]] כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' [[משה תמרין]] את מקצוע ה[[שחיטה]] הורשה לעזוב את רוסיה, והגיע לרבי בפעם הראשונה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"ח]], וזכה לקירובים נדירים מהרבי.
+ב[[כ' אדר שני]] [[תשמ"ט]] ניקה המשטר הקומוניסטי את ר' מוט'ל מכל אשמה,
+ב[[שבט]] [[תשנ"ג]]] נפטרה רעייתו מזיווג שני, ובעקבות זאת אחרי חודש עזב את רוסיה.
 לאחר שיצא מ[[רוסיה]] התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מתפלל קבוע ב[[בית הכנסת]] "חברת ש"ס" בשכונה. ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת ויקהל]] התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, ב[[ד' באדר שני]] [[תשע"ד]].
@@ שורה 27: / שורה 45: @@
 == לקריאה נוספת ==
 * מוט'ל ליפשיץ, '''זכרונות פון גולאג''' ([[אידיש]]).
+* [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 919
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80663 פרק מתוך הספר זכורונות פון גולאג] באתר [[חב"ד אינפו]].